חוששני שאסימוב עלה לאסימוב לראש ואילו מערכת ‘פנטסיה 2000’ נפלה באותו פח שמפניו הוא מזהיר: הערצה עיוורת של ‘סמכויות’. אני מתקשה למצוא הסבר אחר לעובדה שטקסט כל כך יומרני ולא־אינטליגנטי, שהוא חרפה לשמו הטוב של מחברו, מצא את דרכו לדפוס. לא את מלחמת כבודה הנפגע של האסטרולוגיה אני לוחם במלים בוטות אלה, אלא אני תובע את עלבונו של קורא, הנדרש לקבל עמדה רק מפני שבעל־שם דוגל בה, מבלי שאותו בעל־שם יטרח להביא טיעון אחד אשר יבסס את עמדתו.

אסימוב, ב'אסטרולוגיה – להד"ם‘, שומט את הקרקע מתחת רגלי עצמו. מאמרו לא שכנע אותי, שהוא עשה את שיקול הדעת הרציני והמעודכן, אשר את תוצאותיו אני, הקורא, מתבקש לקבל כ’כזה ראה וקדש’.

התקפתו השחצנית של אסימוב אינה מסתפקת בהשמצת האסטרולוגיה (אין לזה שם אחר מאשר השמצה) אלא מוחה במשיכת קולמוס אחת גם את תרומתם של מדעי החברה והרוח, כמו גם את זו של המיסטיקה, לתרבות המערבית. התקפה מסוכנת זו (כשהיא באה מפיו של בעל־שם) חושפת בורות, יהירות ואטימות, אם היא זוכה לעמוד במבחן ביקורת ולו גם של אחד כמוני, השטוף באמונות תפלות ורעיונות הבל. מאפיינים אלה שבים ועולים, לצערי, מתוך התייחסויות של אנשי מדע לתחום אחר מזה שלהם.

מאמרו של אסימוב פותח בהסבר פשטני (חסר לו הרקע במדעי החברה), כיצד אפשר שצעיר אינטליגנטי יקבל רעיון מבלי להעמיד אותו במבחן מה שכבר ידוע לו. כלומר: יושפע השפעה לא רציונלית. הקביעה, עלי לאמר, משכנעת יותר מן הנימוקים שלה. למשל, אינני מוצא ביניהם גורם שפסיכולוגים מרבים לעסוק בו.

בתהליך הסוציאליזציה, שבמהלכו אנו לומדים על אודות עצמינו ועל אודות העולם, לוקח חלק נכבד מנגנון המאפשר לנו לקבל מידע כאמיתי מבלי שנדרוש מעצמינו התנסות ישירה, שתאמת אותו חווייתית. אותו מנגנון פועל באמצעות זיהוי מקורות סמכות או מקורות אמת. הורים, אמצעי תקשורת, מוסכמות, הם אך דוגמאות אחדות. צורה זו של למידה הביאה כבר על האנושות אסונות כבדים יותר מן האמונה באסטרולוגיה, אם כי היא חשובה לתפקוד בסביבה מורכבת כמו זו המודרנית. חיינו מלאים ב"תיבות שחורות", מכשירים שאנו מפעילים בלי להבין את דרך פעולתם. אנו קוראים עיתונים ורואים טלויזיה ולומדים ממורים. איננו יכולים לגלות מחדש את מה שיודע המדע, או לפתח בעצמינו את הטכנולוגיה. משך חיינו, שלא לדבר על כישורינו, לא היו מספיקים לכך.

טיעון עמוק יותר או עמוק פחות, אלא שעד כה אינני קורא במאמרו של אסימוב מלה אחת כנגד האסטרולוגיה. לעומת זאת, אני מתבקש להאמין שמדעי הטבע הם כליל השלמות ולהם יש קריטריונים ברורים להבחנה בין טיעון אמיתי לטיעון שקרי.

מן הניסוח של אסימוב עולה ניחוח שמזכיר לי את האמונה היהירה של המאה ה־19; “עלינו על דרך המלך לחשיפת סודותיו של העולם, ומה שלא ידוע עדיין יתגלה במהרה על ידי שיטותינו המדעיות האמינות.”

כאילו לא התמוטט במאה ה־20 הבנין המפואר שעמד 200 שנה, של הפיסיקה הניוטונית. כאילו תורת הייחסות ותורת הקוונטים התיישבו יחדיו היטב ליצירת תמונה כוללת של הטבע והסתירה היסודית ביניהן יושבה.

על מה מדבר אסימוב? האם לא קבע פאיירבנד ב־1975, מתוך מעורבות ואחריות מעודכנת בפיסיקה מודרנית, שלא רק שאין בידינו הסבר כולל לטבע אלא שאין אפילו שיטות עבודה אמינות ו’הכֹּל הולך'? האם לא טוען בעצם בימים אלה פרופ' אלקנה (מהאוניברסיטה העברית) שאין במדעי הטבע, כמו בכל ענף אחר של הידע האנושי, מידע שהוא מנותק מהקשר חברתי, תרבותי ותקופתי? האם אין הוא גורס שהמדע המערבי הוא שיטה תרבותית שתקפותה האוניברסלית מוטלת בספק?

מדעני החברה, אם כי העתיקו את הדגם המקובל במדעי הטבע, יש להם דרכי עבודה מוגדרות היטב, אולי מוגדרות מדי. הם עוסקים בתחומים בהם הבעיות משמעותיות ומיידיות יותר. על כן, אולי קל יותר למתוח עליהם ביקורת מתוך ראות עין בלבד. יותר ויותר הם נדרשים לאחריות בפני בני זמנם. המאמץ שהם עושים הוא תחת לחץ סביבתי קשה. ואכן קל מאד להבחין במי שמדבר שם שטויות, גם מבלי ללמוד באוניברסיטה.

באשר למדעי הרוח, שגם עליהם יצא לעגו של אסימוב, נעים דבריו כבומרנג. שום פילוסוף לא היה מעז להעמיד לביקורת הציבור, טיעון כלשהוא באופן כל כך לא מבוסס ולא אחראי כפי שעשה אסימוב.

לבסוף, הוא מכבד בשבטו את המיסטיקה. דבר אחד יאמר מיד: למיסטיקה יש תיאור כולל של העולם. יש סיבה ראשונה ויש כח מניע. תפיסת העולם המיסטית היא מעגלית. אין לך אפשרות להוכיח אותה או לשלול אותה. היא עניין של אמונה, ובתור שכזו: פתוחה לדיון על כדאיות קבלתה.

אסימוב אינו מתייחס להשקפת העולם המיסטית אלא לטכניקות הפופולאריות שלה, המנותקות מהקשרן. אמת: התחום פרוץ לגניבת דעת ורמאות. ומדוע? משום בורות. למי שמצוי בהשקפת עולם זו, קשה מאוד ‘למכור’ טכניקות מפוברקות.

לקינוח חלק זה של מאמרו, שב אסימוב על ההכרזה שעדיין אינני מוצא לה כל צידוק: “…עובדה שהאסטרולוגיה הינה איוולת”. מכאן עובר אסימוב להסביר, לפי מיטב הבנתו, כיצד נוצרה האסטרולוגיה: “… בראשיתה… המדע המעולה ביותר שיכול היה האדם למצוא.” הוא עוקב, במידה כזאת או אחרת של צמידות לעובדות, אחר תולדותיה עד למאה ה־18, שעה שלדעתו הוכתה מכת מוות על ידי האסטרונומיה ההליוצנטרית. מאז, עלינו לקבל, כי ידוע שהאסטרולוגיה אינה אלא עורבא פרח.

האמנם הוכתה האסטרולוגיה מכת מוות על ידי אותה תגלית של מרכזיות השמש? ודאי שלא. האסטרולוגיה היא גיאוצנטרית במוצהר ובמודע. היא עוסקת בתופעות אסטרונומיות כפי שהן נצפות מכדור הארץ. ובזה העניין בדיוק: היחס לכדור הארץ. האסטרולוגיה האפשרית של בני המאדים תהיה אחרת.

היסוד היחיד להתקפתו של אסימוב על האסטרולוגיה הוא בבחינת התפרצות לדלת פתוחה. לאסימוב לא היה בעצם מה לאמר על האסטרולוגיה, להוציא את הדבר הבא: האסטרולוגיה איננה יכולה להיות קיימת לפי מיטב הכרתו, לפיכך – איננה קיימת! טענה זו איננה מתייחסת אל האסטרולוגיה אלא 'למיטב הכרתו של אסימוב.

בתשובה לזה, לא נותר לי אלא לצטט את סר אייזק ניוטון, שענה לסר האליי, אשר תקף את הבסיס לאסטרולוגיה (!!!) ב־1680: “אדוני! אני למדתי את זה, אתה לא!” ובכלל, מדוע מעדיף המדע לשכוח שניוטון החל את התעסקותו המדעית כדי להוכיח את האסטרולוגיה? מפני שהיום ברור לנו שהאסטרולוגיה זה שטויות? לניוטון זה לא היה ברור.

הראיון עם ג’ורג' אָבֵּל הוא לפחות מעורר כבוד. האיש טרח לרכוש ידע בסיסי בנושא הדיון, והוא מדבר בצינעה היאה למדען שברי לו כי העולם עודנו מקום מיסתורי לכולנו. הוא אומר: “פסילת האסטרולוגיה על ידי מדענים כנושא לויכוח – זהו דבר אוילי”. אתווכח אפוא, עם טיעוניו החיים בזכרונכם.

מרבית האנשים יודעים רק נתון אחד על זהותם האסטרולוגית: מזל השמש שבו נולדו. משמעות אמירה זו אף אינה נהירה לכֻלם. זאת מפני שהמפגש הראשון עם האסטרולוגיה, נעשה לעתים קרובות דרך צידה הפופולארי. קרי: ההורוסקופים בעיתונים והראיונות עם אסטרולוגים באמצעי התקשורת.

היועץ האסטרולוגי, שתפקידו לחשוף בפני לקוחו את האפשרויות והסיכונים, פנימיים כחיצוניים, הטמונים בכל שלב משלבי חייו, אינו מוכר לציבור הרחב. הכל יודעים שהאסטרולוגיה ניזונה מנתונים אסטרונומיים; ואכן, אותו יועץ אסטרולוגי רציני, רושם לפניו את נתוני פני השמים כפי שנצפו ברגע לידתו של לקוחו וממקום לידתו. זהו המידע היסודי שבו ישתמש. את מיקומם ומיקומיהם היחסיים של גרמי השמים אנו מודדים בשני מדדים. האחד, הוא מסלולה המדומה של תנועת השמש במשך שנה. מסלול זה, כמובן, הוא תולדה של תנועת הארץ סביב השמש. אנו מחלקים אותו לשנים־עשר חלקים שווים, כשנקודת המוצא היא יממת השוויון בין יום ולילה באביב, התחדשות החיים בטבע. זהו גלגל המזלות. לא רק השמש נצפית בשעת הלידה באחד המזלות, אלא אף הירח וכוכבי הלכת. כל אחד מגרמי שמים אלה נראה במעלה מסויימת ובדקה מסויימת של אחד המזלות. זמן הלידה המדוייק הוא חיוני, כיוון שהמערכת נתונה בתנועה מתמדת.

אלא שלא די בכך. כאשר זרחה השמש באופק המזרחי של מקום הלידה בבוקר יום ההולדת, ממילא זרח יחד איתה המזל בו נצפתה. ככל שסבה הארץ על צירה התחלף המזל שנראה באופק המזרחי. בשעת הלידה זרחה, אפוא, דקה מתוך מעלה מתוך מזל שהוא אחד מן המזלות בגלגל. בהתחשב בזה אנו מחלקים את המסלול המדומה היומי של השמש לשנים עשר חלקים, כשהנקודה הראשונה בו היא זו שזרחה בשעת ובמקום הלידה. למזל זה חשיבות שאינה נופלת מזו של המזל שבו נראתה השמש.

אינפורמציה נוספת מספק לנו השימוש במקום הלידה כחודה של זוית בין כל שני גרמי שמים. לאחדות מזויות אלה חשיבות גדולה באסטרולוגיה.

מדדים אלה מרכיבים את ההורוסקופ האישי. זה מורכב קצת יותר מן ההורוסקופים המתפרסמים במוספי העתונים מדי יום ששי. יש להבין, שאסטרולוגיה המתבססת על נתון אחד מני רבים אינה תקפה. הספק שאתם מטילים במזלות שמש ובהתאמה בין מזלות הוא מוצדק. אף אסטרולוג רציני אינו מייחס להם חשיבות.

הטיפול הזה, שאנו מעניקים לנתונים האסטרונומיים, הוא טיפול מתימטי. אנו משתמשים במסלולים שאינם קיימים למעשה, אלא רק נראים מכדור הארץ, כאמצעי עזר למדידה. דבר דומה עשה מי שקבע יחידות מידה אחרות. רישום ההורוסקופ הוא תיאור גראפי של נוסחה מתימטית. העמדה כזו של הנתונים האסטרונומיים, ובחינת היחסים ביניהם, מלמדת אותנו המסורת האסטרולוגית, היא הרת משמעות.

אבל מדוע נקבל את הרעיון של השפעת גרמי שמים על החיים על פני כדור הארץ? אכן רעיון לא סביר ולא כך טוענים אסטרולוגים בני זמננו. כמי שמכירים את השקפת העולם של תקופתם המשמשת גם יסוד למדע, הם אומרים שהעולם הוא מערכת בה שורר סדר. ישנה מערכת חוקים יסודית המנחה את פעולת היקום. המטרה שהציב לעצמו המדע, היא לחשוף חוקים אלה.

כולנו יודעים כמה קשה להבחין בסדר כאשר מביטים מקרוב על קטע קטן במכלול. קירוב הדף שלפניכם אל העינים, ידגים את הדבר. על כן מציעים האסטרולוגים לעיין בחלק רחוק של אותה מערכת. אם אכן יש בו אותו סדר שיש בחלק בו אנו פועלים, נוכל ללמוד לתרגם את האנלוגיה. על רעיון זה עומדת האסטרולוגיה.

היום, בעולם של התמחות, לומדים לתרגם את האנלוגיה הזאת לתחומים רבים של החיים המודרניים כמו: פסיכולוגיה, רפואה, פוליטיקה, סוציולוגיה ועוד. כמו שהאיש – החכם־היודע־הכל – נעלם מחיי החברה, כך גם הולך ונעלם האסטרולוג אשר יספר לכם קצת על אהבה, קצת על כסף וקצת על בריאות. את מקומו תופסים פסיכולוגים, רופאים ופוליטיקאים המשתמשים באסטרולוגיה כמקור למידע. ההצבה האסטרולוגית כשלעצמה, אינה הופכת את הנתונים האסטרונומיים למידע. את זאת עושה הידע המקצועי של כל אחד בתחומו.

אחת הבעיות של האסטרולוגיה היא שחוקי הטכניקות היסודיים פותחו לפני אלפי שנים. מאז היתה התקדמות עצומה בפענוח האנלוגיה, כל עידן לפי אופי החיים בו. עם זאת איננו יודעים מדוע נקבעו כללי הטכניקות המתימטיות כמות שנקבעו. עובדה זו אינה מפריעה לאסטרולוגיה לעבוד ולהביא תועלת, אבל היא מציקה למדען הרוצה לדעת את הסברן של התופעות. לאמיתו של דבר, בעיה זו מציקה גם לאסטרולוגים ואחדים מהם מקדישים את חייהם ללימוד הנושא. לדאבוני, איני יכול לאמר שההסבר נמצא.

באשר למהותו של המידע אותו מספקת האסטרולוגיה, לאחר שהאנלוגיה תורגמה; האם פירושו של דבר שבחיינו שורר גורל ואנו נטולי כל רצון חופשי? בכל התפתחות תקינה יש תכנית. התינוק האנושי אינו גדל רק מפני שהתאים בגופו מתחלקים, אלא גם לקראת צלם אנוש שהוא עתיד ללבוש. ואכן, האסטרולוגיה מאבחנת מגמות של התפתחות בתהליכים. אין היא צופה מאורעות מסויימים אלא סוגי מאורעות. היא חושפת סדר. כשאסטרולוג מנבא מאורע חשוב בחיים הרומנטיים הוא אינו רואה את הרטט של הפגישות הראשונות, והתפתחות הרגש מן הזיקה.

הגדת עתידות שייכת לצד הפופולארי של האסטרולוגיה ונעשית בלחץ דרישת הקהל. אסטרולוג רציני איננו מגיד עתידות. תפקידו להראות ללקוח את המבנה הפנימי של חייו, ובכך הוא משמש לו מורה למשמעות היחסית של כל שלב.

ההתעניינות באסטרולוגיה גואה בשנים האחרונות והיא מתייחסת ברובה לפופ האסטרולוגי. אלא שמרכזים אסטרולוגיים ברחבי העולם כבר דוברים בשפה המתאימה לתביעות תפישתו של אדם נאור בן זמננו, משתמשים בציוד אלקטרוני חדיש ומשוכלל לעיבוד נתונים ומציעים דפוסי ייעוץ העונים על הצרכים של שוָקים שונים. חברות מסחריות ואנשי עסקים היו הראשונים להשתכנע בתועלת שמביאה האסטרולוגיה, אחרי היחידים והמשפחות שבקשו בה ייעוץ והכוונה. כיום פונים גם גופים ציבוריים המבקשים לנצל את יתרונותיה.

המפגש עם המדע היה פורה פחות. הקהיליה המדעית היא מסוגרת ואטומה כפי שהוכיחו שני המאמרים עליהם מגיב מאמר זה. ככל שרבים הבלבול וחוסר הבטחון לגבי תקפות הידע המדעי, כך גדולה הקנאות, והאיום של אסכולה מתחרה מוליד פאניקה של ממש. הקהיליה המדעית אינה עושה את שיקולי הכדאיות, שהיו מולידות בה עניין באסטרולוגיה. המחקרים שתוצאותיהם מאוששים את האסטרולוגיה נעשים בתקציב קטן על ידי אסטרולוגים המבקשים לשכלל את שיטתם, על ידי מדענים עוינים, שאינם מצליחים להפריך מה שבִּקשו, או על ידי מדענים העוסקים בתחום אחר ונתקלים תוך כדי עבודתם במידע המתיישב עם טיעוני האסטרולוגים. כך או כך, ממצאים אלה זכו לתשומת לב מוגבלת. אולי צריכה באמת האסטרולוגיה, כפי שחושש ג’ורג' אָבֵּל, לכבוש את השוק המממן את המדע, כדי לזכות בהכרתו כבת חוקית.

דינאל הרמן