רקע
ישראל פנקס

 

1. הדיווּח. הדואר. ארוחת־הבוקר בגן. שתיית השוקולד. החלום, הנפילה. תיאטרון־הילדים הנע. בחממת־הפרחים.    🔗


וַדַּאי, בְּדַעְתָּם הָיָה לָנוּחַ. הַמְּנָיוֹת עָלוּ בְּקֶצֶב

מְסַחְרֵר, לֹא הָיָה טַעַם לִבְרֹחַ.

מַאכְּס צִלְצֵל מֵאַנְטְוֶרְפֶּן.

הַמְּכִירוֹת גָּבְרוּ. הַהֶסְכֵּמִים חֻדְּשׁוּ.

נִרְאֶה שֶׁהַמֻּמְחִים צָדְקוּ,

מַעֲמָדָם הָיָה בָּטוּחַ.


הַדֹּאַר הַיּוֹמִי הֵבִיא

אֶת הַשִּׁעֲמוּם הָרָגִיל:

תֵּה אֵצֶל וַינְשְׁטַין,

חֶשְׁבּוֹן הַחַיָּטִים,

גְּלוּיוֹת מְתוּקוֹת עִם שְׁקִיעוֹת,

שִׁגְעוֹנוֹת הַצְּעִירִים:

טוֹנִי וּקְלַארָה,

לְיַד הַפִּירָמִידוֹת, עַל גְּמַלִּים.


חַנָּה בִּבְּיַארִיץ: "הֱיוּ

סַבְלָנִים!"

מֵרִיאַלְטוֹ שָׁלַח הַארִי

“!amore per tutti”

וּבִקֵּשׁ עוֹד כַּמָּה אֲלָפִים.


הָעִתּוֹנִים לֹא גִּלּוּ לָהֶם דָּבָר.

וְכַאֲשֶׁר יָשְׁבוּ,

כְּמִנְהָגָם,

אֶל אֲרוּחַת־הַבֹּקֶר הַיְקָרָה,

וְהַכֵּלִים הַמְמֻשְׁמָעִים הִבְרִיקוּ

בַּשֶּׁמֶשׁ הַמְאֻפֶּקֶת,

חַיֵּיהֶם הֻקְטְנוּ כְּמוֹ תְּמוּנָה,

הָעֲצָמִים קִבְּלוּ אוֹתָם בְּשֶׁקֶט.


הָרִכּוּזִים הַצְּבָאִיִּים נִרְאוּ

כְּמִשְׂחַק־יְלָדִים.

‘בַּנְקוֹ דִּי בִּילְבַּאוֹ’ עָלָה

נְקֻדָּה.

הַמֵּאָה הָיְתָה בְּכָל־זֹאת מַבְטִיחָה.

בְּעַיִן מְאֻמֶּנֶת הוּא רָאָה,

כִּי אֵין מָקוֹם לִדְאָגָה.


“עַכְשָׁו הַזְּמָן לְהַפְסִיק,”

הוּא אָמַר, וְהִיא עוֹדְדָה אוֹתוֹ.

יַחַד הֵם שָׁקְעוּ

בִּשְׁתִיַּת הַשּׁוֹקוֹלָד הַחַם.

הָיָה קַיִץ.

בַּסְּפָלִים, שֶׁפֻּעְנְחוּ, רָאוּ:

מַסָּע עַלִּיז, צַיָּד, עָנָן.


“פַּעֲמַיִם תֵּה צִימְקָאוֹ!”

הוֹרָה זַחַל אֶחָד, בַּחֲשִׁיבוּת,

וְגָרַר אַחֲרָיו נְמָלָה. שָׁפָן,

בְּמִקְטֹרֶן אָדֹם וְכוֹבַע־מִצְחִיָּה,

עָבַר כְּמוֹ מִבְרָק בָּהוּל.

רוּחַ הֵחֵלָה מִן הַמְּחִלּוֹת נוֹשֶׁבֶת

וְצִנְצְנוֹת־רִבָּה תִּנּוּ פִּטְפּוּט רָפֶה.

"וּכְבָר־כְּבָר: הַדֶּרֶךְ

לְקַו הַמַּשְׁוֶה!"

פִּזֵּם מִישֶׁהוּ, וְהַכֹּל לְפֶתַע הִסְתַּחְרֵר.


הֵם יָרְדוּ בִּמְהִירוּת וּלְיָדָם

שְׁלָטִים, סְפָרוֹת, חִצִּים.

סָבִיב הִתְעוֹפְפוּ פְּתָקִים.

הָיָה קָשֶׁה לִקְרֹא אֶת הַכְּתוֹבוֹת,

נָהָר עָצוּם הִתְחִיל לִגְאוֹת,

הוּא חָשַׁשׁ לְנַעֲלָיו הַחֲדָשׁוֹת,

מַה תַּגִיד עַל כָּךְ בֶּרְטִי וּמַהִי הַשָּׁעָה.

"יְלָדִים, בּוֹאוּ הַבַּיְתָה, הָאֲרוּחָה מוּכָנָה,

הַמַּסֵּכוֹת זוֹהֲרוֹת, הַבָּמָה הוּעַמָּה,

הַכִּסְאוֹת מְחַכִּים, מְחַכֶּה הַשֻּׁלְחָן,

וּמְחַכִּים הַכֵּלִים, הַסִּיבִים הַסְּבִילִים בְּתוֹכָם,"

“הַדּוֹד בּוֹבּוֹ חָזַר, מַאכְּסִי צָד לִוְיָתָן!”

הֵם שָׁמְעוּ אֶת הַקּוֹלוֹת, אַךְ כְּבָר מְאֻחָר

הָיָה בַּחֲלוֹמוֹת לִשְׁגּוֹת,

שֵׂעָר עִוֵּר תָּעָה כִּנְבוּאָה רָעָה,

בְּכָל קוֹמָה הוֹפִיעוּ פְּנֵי כֶּבֶשׂ חֲדָשׁוֹת.


כְּשֶׁרַגְלֵיהֶם נָגְעוּ סוֹף־סוֹף בְּקַרְקַע מוּצָקָה,

הֵם הֵבִינוּ, שֶׁיֵּשׁ לָזֶה הַצְדָּקָה: שְׁבִיל

הוּאַר בְּצָהֹב, חַמָּנִיּוֹת הֵפִיקוּ

כֹּחַ, גְּלָמִים אִמְּצוּ אוֹתָם לְלֹא דֵּעָה.

בָּאֲוִיר עָמַד רֵיחַ

שֶׁל תֵּאַטְרוֹן, דְּמֻיּוֹת מֵעִתּוֹן,

דֶּבֶק וְשַׁעֲוָה, כַּנְפֵי פַּרְפָּרִים נְמַסּוֹת.


גִּדּוּלֵי־יָרָק מֻגְזָמִים נָשְׁמוּ

כְּמוֹ אַחֲרֵי מִשְׁגָּל מָהִיר. עָלִים,

כְּאָזְנֵי־פִּילִים עֲצֵלוֹת.

בְּזִירָה שֶׁל פְּרָחִים: לֹעַ־

הָאֲרִי, הַחִילָף הַשָּׂעִיר, הַנִּימְפֵיאָה

הַלְּבָנָה, עִם כְּלֵי־הַנֶּשֶׁק, הַתֻּפִּים,

הַחֲצוֹצְרוֹת, בֵּין הָאַבְקָנִים וְהַשְּׁחָלוֹת,

חֲבוּקִים, הֵם נֶחְנְקוּ בְּחֹם מֻפְלָא.


לְמָחֳרָת הִתְמוֹטְטָה הַבֻּרְסָה.


 

2. חלפני המטבע. דמויות במזולאום, ללא סדר כרונולוגי. הפירמידה.    🔗


זוֹנֶנְפֶלְד אֶת מַארְכְּס, אַבְּרַבַּנְאֵל

אֶת לִידְגִ’י,

בְּקֻבּוֹת־מִסְחָר חוּמוֹת, מְאֻפְלָלוֹת,

שׁוֹקְלִים זָהָב,

דּוֹרְשִׁים מִדָּה,

טוֹוִים שֵׁנִית, בִּמְתִיקוּת לֵאָה,

אֶת חוּט הַמִּשְׁפָּחָה, אֲגוֹרָה עִם

אֲגוֹרָה, הַנֶּבְרוֹזוֹת הַתּוֹרַשְׁתִּיּוֹת, קֶצֶב

הַחֶבְרָה, גֶּנֶאָלוֹגִיָּה שְׁבוּרָה!


בְּתֵבַת־זְכוּכִית, עַל הַגַּב, שׁוֹכְבִים רַעַמְסֵס הַשֵּׁנִי

וְהַשְּׁלִישִׁי, אִיפִיגֶנִיָּה

וְהַיְלָדִים.

אִתָּם הַכֵּלִים הַיָּפִים

וְהַצַּעֲצוּעִים.

הֵם רָצוּ לוֹמַר עוֹד מַשֶּׁהוּ

וְלֹא הִסְפִּיקוּ.

רוֹאִים אֶת הַסֶּדֶק הַדַּק

בְּמַשְׂכִּית־הַחֶרֶס הָעֲדִינָה, אֶת לָבִינְיָה

גּוֹחֶנֶת.


בֶּן הָאַחַת־עֶשְׂרֵה וּפָנָיו הַשְּׁלֵוִים,

מְלָכִים בְּכִעוּרָם הַמָּלֵא,

עֲלָמוֹת וּנְעָרִים מִן הַיָּם הַתִּיכוֹן,

בְּמַרְכְּבוֹת־אֵלִים קַלּוֹת,

רְתוּמוֹת לְסוּסִים יוֹנִיִּים,

הֵם עוֹבְרִים עַכְשָׁו, בְּשֶׁקֶט,

לְלֹא חֶמְדָּה, בְּאֵין שִׁלְטוֹן,

עַל־יַד הַשְּׁבִיל הַחֲלָבִי.


הָעֲלִיּוֹת וְהַיְרִידוֹת הַמְסַחְרְרוֹת בַּבֻּרְסָה,

הָרִכּוּזִים הַצְּבָאִיִּים הַנִּכָּרִים, הַמַּדְאִיגִים,

הַנְּעָרִים, בְּמִשְׂחֲקֵיהֶם הָעַלִּיזִים,

הַקֶּצֶב הֶחָדָשׁ, הַמְזֹרָז, שֶׁל הַחֶבְרָה:

דָּבָר לֹא יָזִיז אוֹתָם עַכְשָׁו,

אֶת אַבְּרַבַּנְאֵל וְלִידְגִ’י,

נַאדָה אֶת בֶּחְמוֹאֲרָס, זוֹנֶנְפֶלְד

אֶת מַארְכְּס, זְבּוֹרוֹבְסְקִי, אֶמִילִיָּה,

הַיְלָדִים.


 

3. הביקור. בונבנטורה, שגריר נודד.    🔗


בּוֹנָבֶנְטוּרָה

טְרֶמֶנְס, פַרְמַאקוֹלוֹג נוֹדָע, אוֹנֵרוֹלוֹג1, רוֹפֵא מֻמְחֶה, דֶּסְפּוֹט, מַסְטוּרְבַּאטוֹר צָנוּעַ, אֵיךְ, בְּבַת־אַחַת, כִּטְרַפֶּצִיסְט גָּמִישׁ, הַיְשֵׁר

אֶל חֵיק הַמִּשְׁפָּחָה!

חָה־חָה! מַהֶן, בְּעֵינֶיךָ,

שְׁלֹש־מֵאוֹת שָׁנָה?


בְּטִיסָה יְשִׁירָה מֵרוֹמָא, יַחַד עִם

תַּיָּרִים מִדֶּטְרוֹיְט, צַלְיָנִים

מֵאֲרֶצּוֹ, אַתָּה בָּא,

נַאֲפוּפִי וָקַל, כְּמוֹ נוֹצָה,

וְתֵכֶף מְבָרְכִים אוֹתְךָ "בָּרוּךְ,

בָּרוּךְ הַבָּא!"

בָּרוּךְ הַבָּא, מַאֶסְטְרוֹ טְרֶמֶנְס,

בְּשֵׁם הַמּוֹסָדוֹת, הַגַּנְזָכִים, בְּשֵׁם

הַמִּשְׁפָּחָה.

בֶּן־דָּם יָקָר, חַיָּה שְׁכוּחָה, הֵיכָן

נֶחְבֵּאתָ כָּל הַזְּמָן?


וְאָכֵן, אֵיפֹה הוּא הָיָה, בּוֹנָבֶנְטוּרָה, בִּרְבוֹת הַשָּׁנִים?

בֶּן לְשׁוֹשֶׁלֶת עֲנֵפָה מִפְלַאנְדֶּרְס, אֵם

יְהוּדִיָּה לְבֵית אֶרְמוֹזָה,

שְׁנַת אֶלֶף־שֵׁשׁ־מֵאוֹת־אַרְבַּע

הִיא שְׁנַת הֻלַּדְתּוֹ, בְּמַזַּל הַדְּלִי.

מִגִּיל רַךְ יָדוּעַ שֶׁגִּלָּה

יַחַס סַפְקָנִי לַסְּבִיבָה, סַקְרָנוּת בִּלְתִּי־רְגִילָה,

אִי־שֶׁקֶט קִיּוּמִי. הִשְׁתַּלֵּם בְּחָכְמַת הַמִּסְפָּרִים,

לָמַד רוֹקְחוּת וּרְפוּאָה, בֶּן שְׁלֹשִים

פִּרְסֵם חִבּוּר מַדָּעִי עַל הַכְּרָכִים שֶׁל דִּיּוֹסְקוֹרִידֶס2,

הֶעָרוֹת לְאִבְּן־סִינָא, הָרַמְבָּ"ם,

הֵרְבַּארִיּוּם לַאֲנִינֵי־הַזְּמָן: צִמְחֵי־חֵשֶׁק נְדִירִים, עֲשָׂבִים

מְצֻיָּנִים. שָׁנִים אֲחָדוֹת עָשָׂה

בְּפַּדּוֹבָה, גֵּרֵשׁ רוּחוֹת, עוֹרֵר

שַׁעֲרוּרִיּוֹת, הֵפִיק סַם מְיֻחָד לְאֹרֶךְ־חַיִּים מֵאַבְקַת־זְבוּבִים

בִּצְמָחִים, וְהוּא רַק בֶּן אַרְבָּעִים,

חָקַר שְׂפוּנוֹת־חֲלוֹם, מַרְגּוֹעַ

לֹא מָצַא בַּסְּפָרִים.

לֹא אַחַת נֶאֱמַר עָלָיו שֶׁעָסַק בִּכְשָׁפִים.

הִפְלִיא בִּנְגִינָה, אַךְ גַּם בִּצְלִילִים, גַּם עִם אִשָּׁה,

לֹא יָדַע לִבּוֹ מְנוּחָה.

בְּעִקְּבוֹת הָאִיפֶּקָק וְהַסִּינְצ’וֹנָה3,

הִרְבָּה לִנְדֹּד. יָרַד בָּאֳנִיָּה וּבָא

עַד לְקַלָּאוֹ. שָׁם חָשׁ בַּעֲיֵפוּת, בַּיַּעַר,

בֵּין עָלִים, נִרְדַּם. יָשַׁן מִסְפַּר שָׁנִים.


הוּא נָסַע גַּם בַּמִּזְרָח. זְמָן מְסֻיָּם חַי בְּאַלֶפּוֹ,

סָחַר בִּמְשָׁחוֹת יְקָרוֹת, מִינֵי־צֳרִי וּבְשָׂמִים,

בִּקֵּר בְּמִצְרַיִם, אוֹמְרִים הָיָה גַּם בְּסִין.

נוֹסֵעַ בֶּן הַמֵּאָה הַשְּׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה מֵחֲצַרְמָוֶת,

שֶׁעָשָׂה דַּרְכּוֹ, עִם עֲבָדִים, בַּחֲזָרָה אֶל חֲצִי־הָאִי הָעֲרָבִי,

מַזְכִּיר אֶת שְׁמוֹ בְּיוֹמָנוֹ, גַּם נָכוֹן לְהִשָּׁבַע,

כִּי לַיְלָה אֶחָד, בִּסְבִיבוֹת הָעִיר מֹף,

נִרְאָה עַל־יַד קְבָרִים, מַד־זָוִית עֲנָק בְּיָדוֹ,

וְהוּא חוֹפֵר וְחוֹפֵר, נוֹשֵׂא עֵינָיו לַשָּׁמַיִם,

מַשְׁמִיעַ לְחָשִׁים, מִשְׁוָאוֹת נֶעֱלָמוֹת פּוֹתֵר;

הַנּוֹסֵעַ הַלֵּילִי, שֶׁאֶת מֵעָיו, הַחִזָּיוֹן הַזֶּה, הַמְשֻׁנֶּה, הֶחְלִיא,

נֶחְפַּז לְהִמָּלֵט מִשָּׁם, מַהֵר.

אַךְ כָּאן כְּבָר אוֹבְדוֹת עִקְבוֹתָיו, נִסְתָּרוֹת אָרְחוֹתָיו,

אוֹמְרִים כִּי לָחַשׁ mutabor!" 4" הָיָה לְצִפּוֹר,

חָג עַל בַּגְדָּד, הִרְגִּישׁ לְבַד,

לָן בְּפִסְגוֹת־הָרִים נִשָּׂאִים, בְּרָאשֵׁי־

הָעֵצִים הַסְּבוּכִים. כָּכָה הָיָה לְבּוֹנָבֶנְטוּרָה, שֶׁנִּשָּׂא

עַל גַּלֵּי־הָעֵת הָאַכְזָרִים, כִּי

אֲבוֹי! מֵאַבְקַת הַזְּבוּבִים שָׁתָה אִישׁ זֶה, לְפָנִים.


אַף כִּי נַעֲשׂוּ נִסְיוֹנוֹת לְמַגָּע,

בְּאֶמְצָעוּת נְפָשׁוֹת, שֶׁחַיֵּיהֶן הֻקְדְּשׁוּ לַמַּדָּע,

יֵשׁ לוֹמַר כָּאן מִיָּד,

כִּי מֵאָז הַקּוֹרוֹת לְיַד מֹף,

אִישׁ לֹא רָאָה אֶת בּוֹנָבֶנְטוּרָה,

נִשְׁתַּמְּרָה רַק אֵיזוֹ גְּלוּיָה, שְׁנוֹת הַתִּשְׁעִים שֶׁל הַמֵּאָה שֶׁעָבְרָה,

עוֹפוֹת וּסְמָלִים, סִפְרָה לֹא בְּרוּרָה,

וּבָהּ, בַּחֲתִימַת־יָדוֹ הַמְסֻבָּכָה,

שָׁלֹש מִלִּים: “!Dienstag in Wien”

בְּבֵית הַדּוֹדִים, בְּהַזְּנְאַוּאֶרְשְׁטְרַאסֶה,

הִרְבּוּ לַהֲפֹךְ בִּדְבַר־הַדֹּאַר הַסִּמְלִי,

חִכּוּ וְחִכּוּ לְבּוֹנָבֶנְטוּרָה, עֵת אֲרֻכָּה, בְּכָל יוֹם שְׁלִישִׁי,

רַק כַּעֲבוֹר זְמָן סִפֵּר פַּעַם הַארִי,

כִּי עֶרֶב אֶחָד, בְּטַיְּלוֹ בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ שֶׁל רוֹמָא,

חָלַף עַל־פָּנָיו אִישׁ עִם מַסֵּכָה,

כְּבֶן אַרְבָּעִים, כּוֹבַע־שׁוּלַיִם רְחָבִים, גְּלִימָה אֲפֹרָה, בְּגָדִים

אֲדֻמִּים, וְהוּא שֶׁלָּחַשׁ עַל אָזְנוֹ שֶׁל דּוֹדֵנוּ:

"כָּאן בּוֹנָה, כָּאן בּוֹנָה, כָּאן בּוֹנָה,

רוֹדְפִים אַחֲרַי, עָלַי לְמַהֵר, מָחָר,

כָּעֵת הַזֹּאת, פִּיאַצָּה נַאבוֹנָה…"

כָּכָה סִפֵּר. וּמוּבָן,

מִי שֶׁהִכִּיר אֶת דּוֹדֵנוּ הַארִי,

שֶׁהִתְפָּאֵר, בֵּין הַשְּׁאָר, כִּי נוֹעַד,

בְּלִיסְבּוֹן, עִם מַאטָה הָרִי,

שֶׁחֹדֶשׁ יָמִים תָּעָה, לְבַדּוֹ, עַל הַקִּילִימַּנְגָּ’רוֹ,

כָּאָמוּר, מִי שֶׁהִכִּיר וְיָדַע אֶת הַבַּדַּאי הַזֶּה, הוּא דּוֹדֵנוּ, אֶת הַארִי,

לֹא יִחֵס לִדְבָרָיו מִשּׁוּם חֲשִׁיבוּת,

וְהַמִּקְרָה הַזֶּה סֻפַּר פְּעָמִים הַרְבֵּה כִּבְדִיחָה,

עִם יֶתֶר נִפְלְאוֹת־בּוֹנָבֶנְטוּרָה, שֶׁנִּמְסְרוּ תָּמִיד מִפִּי הַשְּׁמוּעָה.


וְעַכְשָׁו הוּא בָּא פִּתְאֹם לַעֲשׂוֹת לָנוּ שָׂמֵחַ.

אֶת חֲלוֹם־הַדָּם הַיָּשָׁן לְהַגְשִׁים.

יוֹרֵד עָלֵינוּ כְּמִתּוֹךְ כַּדּוּר־פּוֹרֵחַ,

צִבְעוֹנִי, חִיּוּנִי, מַקְסִים,

וְאַחֲרֵי הַנְּשִׁיקוֹת, הַחִבּוּקִים,

אֵין הוּא מְאַבֵּד זְמַנּוֹ,

עוֹנֶה עַל כַּמָּה שְׁאֵלוֹת,

רוֹשֵׁם לַכֹּל תְּרוּפוֹת,

מַחֲלִיט בְּלִי שְׁהִיּוֹת: “נוֹסְעִים!”


וּבְכֵן, נוֹסְעִים, נוֹסְעִים!

נְשִׁיקוֹת לַיְלָדִים, רוּחַ

מְלוֹא הַמִּפְרָשִׂים,

וּרְפוּאָה לַכֹּל:

אַהֲבָה לִרְאוּבֵן וּלְשָׂרָה,

לְבּוֹבִּי וְתָמָרָה,

שֶׁלָּכֶם לָעַד: בַּלּוּ

בִּנְעִימִים, הֱיוּ שְׂמֵחִים!


 

4. נאום־הבכורה של בונבנטורה. הקופים. תוכנית ישנה יוצאת אל הפועל. ההזיה: אפריקה.    🔗


"אַפְרִיקָה מַתְחִילָה

בְּנַאפּוֹלִי!"

הוּא קָבַע, וּפָרַשׂ יַד אוֹגוּסְטוּס בְּטוּחָה, מְהֵימָנָה,

לְעֵבֶר הַמֶּרְחָבִים הַכְּחֻלִּים, הָעֲצוּמִים,

שֶׁל גּוֹלְפוֹ דִי נַאפּוֹלִי, סְקִילָה, כַארִיבְּדִיס, הַמְּצָרִים

הַמְיָרְאִים, חוֹלוֹת קִירֵנֵי הַלְּבָנִים, שְׁאָר

הַמְּקוֹמוֹת הַנִּזְכָּרִים.


"כָּאן

נִפְתַּחַת הַדֶּרֶךְ: מַתְחִיל לַהַט

מַשְׁוָנִי, הַנָּגִיף הַקַּטְלָנִי,

לְשׁוֹן־אֶפְעֶה, זִמְזוּם

צֶה־צֶה, נְאוּם צָבוֹעַ שִׁגְעוֹנִי.

וְכֵן: לַהֲקוֹת פְלַאמִינְגּוֹ עַלִּיזוֹת,

סוּסוֹת־פַּסִּים מְפֹחָדוֹת,

חַיּוֹת שׁוֹנוֹת, עֵצִים

בַּחֲבָלִים, תַּעְתּוּעֵי־דִּמְיוֹן מְבַלְבְּלִים,

חֶלְקוֹת־דֶּלְתָּה מוֹרִיקוֹת,

כַּפּוֹת הַדְּקָלִים הָרוֹחֲשׁוֹת,

וְעוֹד.


אַחַר בָּאִים הַקּוֹפִים,

שֶׁאוֹכְלִים תַּפּוּזִים וְצוֹחֲקִים, צוֹחֲקִים,

בְּהַשְׁלִיכָם בָּנוּ קְלִפּוֹת

בְּיָד עֲיֵפָה,

הֵם מֵרֹב צְחוֹק נֶחְנָקִים.


‘הַאי!’ הֵם אָמְרוּ,

'גַּם אַתֶּם בָּאתֶם לְכָאן

לִרְאוֹת אֶת הַנֵּס שֶׁל הַמֵּאָה,

אֵיךְ, מִן הַקּוֹף, יָצְאָה חָכְמָה,

אָכֵן, כֵּן! אָמֵן וְאָמֵן! אֵיךְ לֹא רְאִיתֶם אֶת זֶה לִפְנֵי כֵן?

וַדַּאי, בְּכָל מָקוֹם, בְּכָל שָׁעָה,

בִּפְרָט כְּשֶׁחָלָה הַפְסָקָה,

אַפְרִיקָה מַתְחִילָה.'"


הִפְלַגְנוּ עִם שַׁחַר. מֶרִי

דִּפְדְּפָה בִּשְׁבוּעוֹנִים מְצֻיָּרִים. קֶתִּי וְשָׂרָה

נִחֲשׁוּ בִּקְלָפִים.

“!Le dernier cri”

הִתְפַּעֲלָה מֶרִי, תָּלְשָׁה

אֶת הַדַּף, וְיִשְּׁרָה אֶת הַמִּכְנָסוֹנִים.

גּ’וֹרְג', לַארִי וּבִּיל,

בְּנֵי אַרְבָּעִים,

גִּלְגְּלוּ מַפּוֹת, צָפוּ

בַּמַּצְפְּנִים, לְאָן נוֹשֶׁבֶת הָרוּחַ

תּוֹהִים מֹחוֹת מְעֻלִּים, חֲבוּרָה

נֶהְדָּרָה: תֵּכֶף,

בִּשְׁנוֹת הַשִּׁבְעִים.


הֵי, הֵי! הַבֵּט לְכָאן, חַיֵּךְ

לַמַּצְלֵמָה, שְׁכַח

מַה שֶּׁהָיָה!

כָּאן אַפְרִיקָה: קַדַּחַת וּשְׁחִין, כִּינִין

וּפַּפְּרִיקָה!

הָאֲרָיוֹת עוֹשִׂים בַּמִּכְנָסַיִם,

הַפִּילִים מִשְׁתַּגְּעִים,

גּ’וֹרְג', לַארִי וּבִּיל,

עִם שְׁלֹש הַנָּשִׁים,

בָּאִים לְקִינְשַׁאסָה.

חֲצִי עַיִן, רַק סֶדֶק דַּק,

פּוֹקְחִים תִּמְסָחִים הֶחְלֵטִיִּים.


קול מאחורי הסיפון:

עַל הַיַּמָּה הַכְּסוּפָה, הַסּוֹדִית,

זוֹרֵחַ יָרֵחַ מֻפְרָע.

צְרִיחוֹת הַתֻּכִּיִּים, נַאֲקוֹת

הַחַיָּה: אַפְרִיקָה הַשְּׁחוֹרָה.


הנשים (במקהלה):

אֶת מוֹצָא הַנִּילוּס

בִּקֵּשׁ סְטֶנְלִי לְגַלּוֹת.

פִילַארְיַאזִיס5, אֲבַעְבּוּעוֹת

שְׁחוֹרוֹת, נַחֲלַת כָּל הַהַרְפַּתְקֹות.


ג’ורג':

בְּתַחְתִּית הָאָרֶץ, בְּלֵב הַגּ’וּנְגְל הַסָּבוּךְ,

שׁוֹכֵב לִיבִינְגְסְטוֹן, הָאִישׁ,

חוֹלֶה. עִם כּוֹבַע־פְּקָק מָעוּךְ.


לארי:

צ’וֹמְבֶּה, צ’וֹמְבֶּה, צ’וֹמְבֶּה,

אַבֶּרִיבֶּה, קַאטַאקוֹמְבֶּה6,

הָיֹה הָיָה אָדָם לָבָן,

יָשַׁב, חָשַׁב, צִמַּח

יַבֶּלֶת בַּיַּשְׁבָן.


ביל:

וּבּ̍וּמָה, בּ̍וּמָה, בּ̍וּמָה,7

קַסַאבוּבּוּ וְנֶקְרוּמָה,

חִפְּשׂוּ עֵצָה, טִכְּסוּ עֵצָה,

מַה מִּזֶּה יָצָא?


ג’ורג':

יָכֹלְנוּ לְהַגִּיד הֲמוֹן תְּלוּנוֹת.

אַחַת־אַחַת, לְעֵינֵיכֶם, בִּמְתִינוּת לִמְנוֹת.

אֲנַחְנוּ מְחַכִּים לְאוֹת.

רוֹצִים דְּבַר־מָה קֵיצִי, לֹא רְצִינִי,

שֶׁיָּרִים אוֹתוֹ, אוֹתָהּ,

אוֹתִי: רְאוּ,

בְּלִי נִיד עַפְעַף,

מַארַבּוּ עָלֵינוּ עָף,

מִסְּבַךְ,

פּוֹזֵל אֵלֵינוּ הַקַּרְנַף,

עַכְשָׁו, פִּטְפּוּט,

רַק יֵיטִיב אֶת הָרְאוּת.


קתי ושרה (רצ’יטאטיב):

נָא, הַשְׁמִיעוּ קְצָת מִלִּים בְּאַפְרִיקַנְס,

חִרְחוּר רָחוֹק, עָמֹק מִטְּרַאנְס,

הֲגוּ וְצַפְצְפוּ, צַפּוּ לָאוֹת,

רַק לֹא לְהַרְגִּיז אֶת הַחַיּוֹת,

אֲנַחְנוּ מְבַקְּשׁוֹת.


הקופים:

מוּטָב תּוֹדוּ בְּלִי פַּחַד,

וּבְלִי סְיָגִים מְנֻמָּסִים,

הָאָדָם אֵינוֹ שָׂבֵעַ נַחַת,

וְרִיב, מָדוֹן וּכְעָסִים,

זֶה חֶלְקוֹ, עִם אֲנָשִׁים.

בְּעַצְמוֹ רַב־חֳלִי וּמַכְאוֹב,

נִדְרָשׁ הוּא פְּעָמִים לְאוֹב,

גַּם־כָּךְ תּוֹקְעִים לוֹ מַחַט

עֲנָקִית כָּזֹאת, בַּתַּחַת,

וְלֹא דַּי בָּזֶה לְהַחֲרִיד,

שָׂמִים לוֹ עוֹד אַחַת בַּוָּרִיד,

מַה יֵּשׁ כָּאן לְדַבֵּר,

הָעֵסֶק מַר מְאֹד, מְאֹד חִוֵּר,

אִישׁ לֹא יֵעָדֵר,

עַל כֵּן קַבְּלוּ בְּהַכְנָעָה

אֶת תַּפְקִידְכֶם בַּמַּחֲזֶה הַנַּ"ל,

הֲיִיתֶם כָּאן, וּמָחֳרָתַיִם שָׁם,

נָא, אַל תַּעֲשׂוּ מִזֶּה עִנְיָן,

צִפְצוּף אָרֹךְ, וְרֹאשׁ נָקִי,

זֶה הַכְּלָל בְּאַפְרִיקִי,

וּלְסִיּוּם: אִפּוּר כַּדָּת, כִּפְלַיִם צֶבַע,

יַעְזְרוּ לָכֶם, אִם דֶּרֶךְ קֶבַע,

נַסּוּ לִשְׁמֹר עַל הַפִיגוּרָה,

לֹא כָּל אֶחָד, סוֹף־סוֹף, בּוֹנָבֶנְטוּרָה,

וְעַכְשָׁו שָׁלוֹם, הֱיוּ שְׂמֵחִים,

אַל תִּשְׁכְּחוּ אֶת הַקּוֹפִים, כִּי:


מקהלת קופים וחיות אחרות:

צִפְצוּף אָרֹךְ, סִחְרוּר חֶלְקִי,

זֶה הַסּוֹד שֶׁל אַפְרִיקִי!


גברים ונשים (רצ’יטאטיב):

אַפְרִיקָה הִיא בְּדָמֵנוּ,

אַפְרִיקָה זוֹרֶמֶת בְּדָמֵנוּ מִנְעוּרֵינוּ,

כְּמוֹ הַקּוֹנְגוֹ הַלּוֹהֵט,

יַהֲלוֹמִים דּוֹלְקִים בַּלַּיְלָה, בִּטְרַאנְסְוָל.


הכל משתכּרים ושרים, לארי יוצא בריקוד בסגנון הסטפס ואחר־כך שורק, בעוד האוניה מתרחקת לאט במעלה הנהר:


עוֹד מְ–עַט נִ–סַּע לְ–אַ–בִּי

סִי–נִ–יָּה.

וְ–שָׁם נִשְׂ–בַּע וְ–לֹא נִשְׁ–מֹר עַל

לִי–נִ–יָּה.


סימן 11.png

טְרָה לָה־לָה לָה, לָה לָה

לַהלַהלַה…


 

5. השנים, המנגינות    🔗


עִם הַשָּׁנִים, הַמַּעֲשִׂים

מַחֲוִירִים. הַקּוֹלוֹת הָרָמִים

שׁוֹכְכִים, הַדְּמֻיּוֹת

קְטֵנוֹת. נִשְׁאָרִים

הָרְצוֹנוֹת, הַחֲלוֹמוֹת,

שְׁנוֹת־אָדָם חֲלוֹמוֹת, עָשָׁן

עַל הֶעָרִים הַיָּפוֹת,

סִין וְאַפְרִיקָה נִפְגָּשׁוֹת8.


בָּאוֹת, לְאַט, הַמַּנְגִּינוֹת.

שְׁנַת אִישׁ עִם אִשָּׁה

מַפְרִיעוֹת:

שְׂפַמְפָם קָטָן, פֵּאָה, מַה פֶּלֶא,

צְחוֹק עָשׂוּ לָהֶם הָאֲדוֹנִים הָאֵלֶּה,

הָהּ, אֵיזֶה תַּעֲלוּל נִפְלָא:

אִם פְיוֹרְדִּילִיגִ’י, וְדוֹרַאבֶּלָּה9,

הֵן “כָּךְ עוֹשׂוֹת, כֻּלָּן!”


,Non siate ritrosi"

…Occhietti vezzosi

…Felici rendete-ci

e noi felicissime

faremo anche voi…" 10


רַוָּק, עִם שְׂרוֹךְ־פִּיגָ’מָה,

לוֹקְחִים אוֹתוֹ, לַחֲתֻנָּה, בַּלַּיְלָה;

הוּא מִתְנַגֵּד. מַהֵר־מְאֹד גִּבּוֹר

אַחֵר כְּבָר לְפָנֵינוּ, וְלוֹ מַקּוֹר־צִפּוֹר,

הוּא, אֶת הָרַוָּק, לְעֵינֵיכֶם יִדְקֹר,

יָקִים שַׁעֲרוּרִיָּה, יִצְעַק. אַךְ

לֹא! פֹּה הַסִּיּוּם תּוֹבֵעַ אֶת שֶׁלּוֹ,

גַּם הַקָּהָל מָדְאָג.

הִנֵּה הֵם שׁוּב, אֵפוֹא, מְאֻשָּׁרִים, שָׁרִים

בְּקוֹל: רַוָּק עִם פְרַאק, צִפּוֹר, הַגִּבּוֹרִים

שֶׁהִשְׁתַּדְּלוּ לְמַעַנְכֶם, אֶתְמוֹל.


הָיָה זֶה רַק אָבָק

לְעֵינֵיכֶם, אוּלַי חֲלוֹם.

מַשֶּׁהוּ כְּמוֹ

מִשְׂחָק, הַחַיִּים כְּמִין

מַמְתָּק עֲנָק, עַל אַף הַכֹּל.


בִּמְסִבַּת־הַתֵּה הָעַלִּיזָה,

הָרֹאשׁ אֶל הַזָּנָב רָצָה,

קָמָה מְהוּמָה רַבָּה,

הָרִצְפָּה הִתְחַלְּפָה עִם הַתִּקְרָה,

הַכֹּל הִצְטַנְּנוּ

וְהֵחֵלוּ יְחֵפִים לָרוּץ,

שָׁפָן עִם כּוֹבַע־מִצְחִיָּה, עָנָן

עִם מִטְרִיָּה,

(צָחַק וְהִשְׁתַּעֵל בַּחוּץ)

.a horse with permanent coqueluche


עַכְשָׁו הֵם כָּאן, גַּם הֵם, וּמַסְתִּירִים פִּהוּק,

הָאֲרָיוֹת הַחֲבִיבִים, פְּאֵר בְּרִיטַנְיָה,

מוֹחִים בַּכַּף דִּמְעָה, הָאִימְפֶּרִיָּה הָאֲבוּדָה,

“מַה, בְּעֶצֶם, מִתְרַחֵשׁ כָּאן בְּדִיּוּק?”


מַהוּ שֶׁחֲלוֹם דָּגִים רָעִים מַטְרִיד אֶת פִּקְחוֹנְךָ,

אוֹ אֵיךְ אִמְּךָ הַלְּבָנָה, עֵירֻמָּה,

דּוֹהֶרֶת עַל אַרְיֵה־נְמָלָה,

וּמַרְאוֹת מְבֻלְבָּלִים אֲחֵרִים שֶׁל פְּרִיעוּת־רַעֲמָה,

וְאֵיךְ נִכְנָס יוֹם פִּתְאֹם וְשׁוֹמְעִים אַרְגָּעָה.


‎ “Tempora mutantur nos et mutamur in illis,” 11

לִמְּדוּ. וְ"הַדֶּרֶךְ אֶל הַכּוֹכָבִים קָשָׁה."12

אַל תִּרְאוּ שֶׁפָּנֵינוּ שֻׁנּוּ. הָיִינוּ

בְּכָל מָקוֹם, אִבַּדְנוּ אֶת נְקֻדַּת־הַמּוֹצָא,

הַלֵּב לֹא יַעֲמֹד עוֹד

בַּמַּשָּׂא הַכָּבֵד, הַתְּאוּצָה

הַנּוֹרָאָה, תַּחֲרֻיּוֹת־הַסּוֹף, מַסַּע־

הַחֲזָרָה אֶל קַו־הַהַתְחָלָה.


וַדַּאי, הַמַּחֲשָׁבָה, תָּמִיד, הָיְתָה לָנוּחַ.

בְּרֵאשִׁית הַמֵּאָה וּבְסוֹפָהּ.

הַמֵּאָה הַשְּׁבַע־עֶשְׂרֵה וְהָעֶשְׂרִים,

וְעוֹד קֹדֶם לָכֵן, כְּשֶׁהָיִינוּ עֻבָּרִים,

בֻּבּוֹת דּוֹבְרוֹת, גְּלָמִים אִלְּמִים, אֵיךְ

הַכֹּל לְפֶתַע הִסְתַּבֵּךְ, כְּבִיסָה

זָרָה בְּחַיֵּינוּ הַלְּבָנִים.


אַךְ כְּבָר, הֵי, כְּבָר, מַהֵר! עָלֵינוּ לְמַהֵר, מַהֵר, פֶּן נְאַחֵר!

בָּאִים קוֹלוֹת. הֵד־צְעָדִים

וּצְחוֹק. אֲנָשִׁים כָּאן חוֹגְגִים. מִי

הַמְקֻשָּׁטִים הָאֵלֶּה וּמִנַּיִן לְפֶתַע

הַמַּסֵּכוֹת, הַלְּשׁוֹנוֹת הָאֲדֻמּוֹת, פְּנֵי

כָּל הַחַיּוֹת?

פֵרַאנְדוֹ, גּ’וֹבַאנִי, מָאזֶטוֹ! 13 אֵיפֹה

אַתֶּם עַכְשָׁו? מַהֵר,

עָלֵינוּ לְמַהֵר,

אַל תִּרְאוּ שֶׁהָיִינוּ

רְפָאִים, פָּנֵינוּ לְמָקוֹם

אַחֵר, חִשַּׁבְנוּ לָנוּ אֶת הָעוֹלָם לְהַקּוֹנְגְּרֶס

הָרוֹקֵד, וְהָיִינוּ בְּאַפְרִיקָה וּבְסִין,

קָרָאנוּ, כֵּן, וַאֲנַחְנוּ מְקַבְּלִים,

אֶת הַכְּתָב שֶׁהִנִּיחוּ לָנוּ קַדְמוֹנִים "וּרְאִיתֶם,

וְשָׂשׂ לִבְּכֶם, וְעַצְמוֹתֵיכֶם

כַּדֶּשֶׁא…"14 דּוֹמֶה שֶׁאֲנַחְנוּ קְרוֹבִים

עַכְשָׁו אֶל מֶרְכַּז הָאֲדָמָה, סוֹד

הַמַּתָּכוֹת, הַמַּאֲוַיִּים הַכְּמוּסִים, חֹמֶר

הַחֲלוֹמוֹת, אֲוִיר, אֲבָקָה

וְנוֹצוֹת, מְבִינִים שֶׁטּוֹב

לְהִשָּׁאֵר בְּתוֹךְ הַמַּנְגִּינָה, שֶׁאֵין

זוֹ bella figura תָּמִיד לְהִפָּגַע,

וּכְבָר, הֵי,

כְּבָר! חַיֵּינוּ

שׁוּב יָצוּפוּ לְפָנֵינוּ

כְּכוֹבְעֵי־פְּקָק שֶׁל נִצּוֹלִים,

עַד שֶׁמִּשְּׁנָתָם יִתְנַעֲרוּ הַיְלָדִים, סוּסִים

מִכִּשּׁוּפָם הֶעָמֹק,

נַעֲמֹד עוֹד רֶגַע לְצִלּוּם, צְפוּפִים, דְּמֻיּוֹת

מִסֵּפֶר־הִתּוּלִים יָשָׁן,

בְּלַהֲקַת־שָׂדֶה מִקְרִית,

עִם הָאִפּוּר, הָאוֹתוֹת, הַסְּרָטִים,

הָעִטּוּרִים. אַחַר, עִם מַנְגִּינוֹת,

נָקוּם, נֵלֵךְ מִכָּאן, נַדְרִים.


  1. אונירולוג: מ־ ὄνειρον (יוונית: חלום).  ↩︎

  2. הכוונה לספר De Materia Medica של דיוסקורידס (Dioscorides), רופא יווני שלחם עם הגדודים הרומיים במאה ה־1 לספירה.  ↩︎

  3. איפקק: סם המופק משורשיו המיובשים של השיח cephaëlis ipecacuanha. מקורו בבראזיל ובארצות טרופיות אחרות. רעל חזק שהשתמשו בו לצורך הקאה והנפוץ עד היום כמרכיב של תרופות. סינצ’ונה: תרופה ששימשה להשקטת כאבים ולעצירת החום בקדחת. הובאה לאירופה במאה ה־17 והופקה מקליפת עץ ה־cinchona legeriana הגדל במורדותיהם המזרחיים של הרי האנדים (פרו), אף בבוליביה.  ↩︎

  4. Mutabor! (לטינית: ‘אשתנה נא!’): ראה גם ווילהלם האוף (Hauff) ב’הכליף חסידה'.  ↩︎

  5. פילאריאזיס (Filariasis): מחלה טרופית, אופיינית לאיזור קו המשווה של אפריקה (היתה נפוצה במיוחד בקאמרון). נגרמת על־ידי תולעים התוקפות את הרקמות ומביאות בכך לתפיחויות, כתוצאה מסתימת כלי הדם.  ↩︎

  6. אבריבה’, ‘קאטאקומבה’: מלים ללא פשר מיוחד, בעלות קונוטאציות צליליות קומיות, המשתלבות עם הרוח הקלילה, בנוסח רוויו, המציינת את הפרק כולו.  ↩︎

  7. וּבּ̍וּמָה, בּ̍וּמָה, בּ̍וּמָה: כנ"ל – מלים ללא פשר מיוחד.  ↩︎

  8. סין ואפריקה נפגשות: ראה שיר של וו. ה. אודן, הפותח בשורות: “As I walked out one evening / Walking down Bristol Street”, ‘מבחר שירים’ (‘ראנדום האוּס’, ניו־יורק 1945), עמ' 197.  ↩︎

  9. פיורדיליג’י, דוראבלה: שתי האחיות מן האופירה Cosi fan Tutte (‘כך עושות כולן’) מאת וו. א. מוצארט, ליברטו לורנצו דה פונטה.  ↩︎

  10. שורות אלה, הפותחות את האריה של גוליאלמו ב’קוזי פאן טוטה' (מערכה ראשונה, תמונה 11), הובאו כאן, בעיקר, בשל הסיטואציה האופיראית, ההומור והשובבות המוצארטיים שהן מייצגות. יש לראות בהן אפוא ציטאטה מוזיקלית ולא ‘תוכן’ לעצמו.  ↩︎

  11. Tempora mutantur nos et mutamur in illis: פתגם רומי, שהוראתו ‘הזמנים משתנים ואנחנו משתנים בתוכם.’  ↩︎

  12. 'הדרך אל הכוכבים קשה': תרגום לעברית של הפתגם הרומי Per aspera ad astra.  ↩︎

  13. פראנדו, ג’ובאני, מאזטו: דמויות מאופירות של מוצארט.  ↩︎

  14. ראשיתו של הפסוק י"ד בישעיהו ס"ו ‘וראיתם, ושש לבכם, ועצמותיכם כדשא תפרחנה…’ והיא גם כתובת חקוקה באבן מאבני־הכותל, מן המאה ה־4 לספירה, שנתגלתה לפני מספר שנים בחפירות בירושלים (תצלום מכתובת זו הוצג לא מכבר בתערוכת ‘כתובות מספרות’ במוזיאון רוקפלר) ובה המלה האחרונה (‘תפרחנה’) חסרה, בשל שבר באבן. (ראה גם כתב־העת ‘ארץ ישראל’, י').  ↩︎

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 65207 יצירות מאת 3935 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־34 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!