1, ש"נ, סמי אִבְחַת, - ברק וצחצוח דבר מלֻטש וממורט, למשל של להב חרב מרוטה,    das Blinken; vif éclat; gleam: למען למוג לב והרבה המכשלים על כל שעריהם נתתי אִבְחַת2 חרב אח עשויה לברק מעטה לטבח (יחזק' כא כ). - ואמר הפיטן: גדע רום קרנם ועלומם הקציר, ובאבחת חרב שעריהם הציר (ר"א  קליר, קינות, איכה תפארתי). - ובמשמ' זו השתמשו בו הסופרים האחרונים: לא תראה אבחת חרב ולא תשמע קול רעש כידונים (א' מפו, אהב"צ כז). - ויש שהשתמשו בו במשמ' עצם להב החרב: עליו תרנה אבחת כל מגל וחרמש (ש' פפנה', ארבע כוסות, כוס ישוע' א). - ומ"ר °אֲבָחוֹת, במשמ' חרבן: עמודים וגוילים לַאֲבָחוֹת, ואותיות קדושות פורחות (שבת א' אחה"פ, אין כמוך).