אָבַךְ

, — קל לא נמצא במקרא. 

 הִתפ', הִתְאַבֵּךְ, — א) התעבה ונהיה סמיך1, sich verdichten; s'épaissir; to thicken: כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער וַיִּתְאַבְּכוּ גאות עשן (ישע' ט יז). — ובסהמ"א: ומזה נאמר לעבות הכבדות במים המתאבכות יקרות וכו' יהיה אופל העבות המתאבכות הכבדות במים (ר"י א"ת, שרשי ריב"ג, שרש יקר). ואף השם וחמתו עליהם נתכו, וגאות עשן הגלות התאבכו, והרואות בארובות חשכו (הקד' תרג' פי' המשנ' להרמב"ם, מועד). — ב) *נתערבב זה בזה 2, sich vermischen; se mêler; to mingle: והיו ב' העשנים (של הקרבן לצלמו של מיכה ושל בית המקדש) מתאבכין ועולין לשמים (פסיק' רבתי כט-ל. — ואמר המשורר: מיכה יוסף קוראים קול רם כלנו, וצעקה ומהומה התאבכו בנו (אד"ם, מיכל דמעה סח). — ובמשמ' °הסתבך: ובכל אשר הרצועות (של הצידים) מגיעות יתאבכו הצפרים ויפלו ארצה (תוה"ט, אוז). — ובהשאלה °נתבלבל, נבוך בדבריו: אשר בו נתאבך מנחם (תשו' דונ' בן לברט).  ג) °התעלה והתרומם ונערם והתגבב3, sich aufwirbeln; s'élever en l'air; to roll up: העשן וכדומה: עשן גאות תתאבך, ורקב יעלה על גבך (את פני מבין, מחז' רומני).  ואמר המליץ: על כן יאמר משל הקדמוני נכבדים במורד ירדו וקלים יתאבכו גאות ועשן (ר"י סטנוב, אסף א, מו ג). 

— פִע', °אִבֵּךְ, — אִבֵּךְ את הגוף וכדומה, עשהו עבה, סמיך, שחלקיו קרובים וצפופים מדֻבקים זה עם זה מאד, ההפך מספוגי, verdichten; rendre dense; to compact: (סמים) מבשלים מרככים מקשים סומכים פותחים מדביקים ממרקים מספגים מאבכים מתיכים הבשר (כלל קצר מן הסמים הנפרדים, רשימ' כ"י המבורג). 

°אִבּוּךְ, ש"ז, --שה"פ מן אִבֵּךְ: וממה שנוסה (ברפואת הנקרם) סחיטת עלי הקנים הלחים הנה אם ירטה בהם שעה ארוכה ואם יסבול (החולה) המקררים ולא יכאיבוהו באבוך ומתיחה הנה אין כמו ההנדבי ומי ענבי השועל (קאנון ג כב ב ז). 

— פֻע', °אֻבַּךְ, — פעול מן אִבֵּךְ: אמנם במשוש תודע (הקדחת המתחדשת מהתאבכות הגוף) לפי שהמשוש עור בעליה יהי' מקשי קשה מאובך וכו' ואמנם מי שהיתה בו קדחת יום ממורט בבשר הרך הנה השמן והמריחות פחות תועלת לו מתועלת המאובך וכו' מי שצריך שיתרחבו נקבי גופו ויותך הרבה כמו בעל הגוף המאובך פעמים רבות (תרגום פרקי גלינוס, כ"י פריז). 

— קַל, °אָבַךְ, והִפע' °הֶאֱבִיךְ, —השתמש בהם ר"א קליר: אבקו בקינות בכל שנה שולחי, אבכו4 בה פנים בפנים עד כלות שלחי (קרוב' לת"ב, אאביך). אאביך ביום מבך עגל חצי גרני (שם). 



1 כך תרגם רסע"ג הפעל ויתאבכו ויתכאת'ף אקתדאר אלדבאן (תרג' רסע"ג, דרנב'), ר"ל התעבה רבוי העשן (כת'פ, كثف, בערב' היה עבה, סמיך). וכן הביא ריב"ג פרוש זה: וכבר פרשו בו ענין עובי. ע"כ. ובמשמע' זו השתמשו בו הסופרים הקדמונים בפִעל ובפעל וכו'. —

2 ממאמר הפסיקתא שאחרי זה נראה כי פרשו התאבכו התערבבו, וקרוב לזה שרש בוך וכן פרש רש"י מלשון נבוך. — 

3 כך פרש ריב"ג ויתאבכו: מלה יחידה וענינה הגבהות והעליה. ע"כ. ורד"ק פרש ויתגאו בגאות עשן. וכן מעריך המערכות, מלשון סבך ושרג. וכן ס"ד. וגזנ' וכל החדשים אחריו חברו את שני הפרושים יחד: התרומם והסתבך. — 

4 אין כוונת הפיטן ברורה. קצת המפרשים פרשו מלשון בכיה וקצתם במשמעת עטיפה.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים