1, ש"נ, בכנ' אֲבֵלִי, מ"ר אֲבֵלוֹת, סמי' אַבְלוֹת, --מָשקה, רטוב, עטוף דשא, Wiese; pré; meadow: מעיר מבצר ועד כפר הפרזי ועד אָבֵל2 הגדולה (ש"א ו יח). --ותשמש לקריאת שמות מקומות: אָבֵל בית מעכה, אָבֵל כרמים, אָבֵל מחולה, וכדומה.