א. אִבֵּר
*, פ"י, - חזק והקשה את לבו, hart machen; endurcir; to harden: אבירם שאיבר עצמו מעשות תשובה (סנה' קט:). שאיבר את לבבו מעשות תשובה(שם, בעין יעקב ורש"י).
- התפ' ° הִתְאַבֵּר, - אִבֵּר את עצמו, sich verstocken; s'endurcir; harden onself: ימין ושמאל צפיתי ואין מכיר, צורר מתאבר ומתגבר עמך להעכיר (סליח' י טבת, אל דמי לך, מחזור רומני).