1, ש"ז, מ"ר אֱלִילִים, סמי' אֱלִילֵי, – א) דבר של שוא, בטל, אפס, שאין בו ממש,  Nichtigkeit; néant; nothingness : חזון שקר וקסם וֶאֱלִול2 ותרמות לבם המה (הנביאים) מתנבאים לכם (ירמ' יד יד). כי הנה אנכי מקים רעה בארץ הנכחדות לא יפקד הנער לא יבקש והנשברת לא ירפא וכו' הוי רֹעִי הָאֱלִיל3 עזבי הצאן חרב על זרועו ועל עין ימינו (זכר' יא יו=יז). ואולם אתם טפלי שקר רפאי אֱלִל4 כלכם (איוב יג ד). ואמר בן סירא: אליל5 בעוף דברה וראש תנובות פריה (בן סירא גני' יא ג). –ופשט השמוש בדבור רופאי אליל בספרות: הרופאים אשר בפרס רופאי אליל כלם כי די להיות שם רופא מהולל אם יקרא רק ספרים מעטים (ש' בלוך, שבי"ע, פרס). — ב) צורת אלהות עשויה מכסף זהב וכדומה,  Götzenbild; idole; idol : לא תעשו לכם אֱלִילם ופסל ומצבה לא תקימו לכם (ויקרא כו א). אל תפנו אל הָאֱלִילִם ואלהי מסכה לא תעשו לכם (שם יט ד). ותמלא ארצו אֱלילים למעשה ידיו ישתחוו (ישע' ב ח). ונשגב ה' לבדו ביום ההוא וְהָאֱלִילים כליל יחלף (שם יז=יח). – עַבודַת הָאֱלילים, נתינת כבוד אלהות לאלילים,   Götzendienst; idolâtrie; idolatry : אין לך דבר שעומד בפני פקוח נפש אלא ע"א (ר"ת עבודת אלילים) וגלוי עריות ושפיכות דמים בלבד (כתוב' יט.). עבודה.  –ג) °כנוי להאלהויות של המאמיני' באלהיות רבות: את האליל פאראבראמא לא יעבדו בהיכל וכו' ואולם לשני אחיו האלילים הנזכרים (וישנא ושיוא) בנו היכלות (ש' בלןך, שבי"ע הודו). עלמות מיוחדות לעבודת אליליהם ולדברי הכהנים ישאו אליליהם אותם לנשים (שם). ככל דתי עמי הקדם התהללה גם דת היונים באלילים רבים ושונים וכו' זולת ראשי אלילים ההם היו להיונים עוד אלילים רבים במדרגה תחתונה אשר משלו בהרים ויערים שדות ואחים נהרות ויאורים (ק"ש, די"ע, היונים). – עבודת אלילים: אמונתם (של הסינים) מבטן עבודת אלילים יצאה (שם, חינה).