אֱלִילָה

°, כמו אֵלָה, אלהות נקבה של המאמינים באלהים רבים, Göttin; déesse; goddess: האלילה המושלת על החכמות והמדעים והדבור והמליצה והשיר (ב' בלוך שבי"ע, הודו).  גם בה (בבבל) קדשו כל בנות הארץ את בתולי נעוריהם להאלילה מיליטה (שם).  מהתחפשות והתלבשות האלילים והאלילות בגויות היצורים (שם).  מליטה אלילת האהבה גברת התענוגים ומברכת את עובדיה בפרי בטן וכו' כי הכשדים היו רודפי זמה ויעשו כל תועבה לכבוד האלילה ההיא ובהיכלה (ק"ש, די"ע, בבל)).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים