°, ש"ז, מ"ר אֲנוּסִים, – שם ליהודים שקבלו דת הנוצרית באנס, בהכרח ובכפיה: אותם שבארך הגלות מתקף הצרות והשמדות יצאו מכלל הדת וכו' והם הנקראים אצלינו היום אנוסים לפי שבאנס יצאו מכלל הדת (ר"י אברבנל, משמיע ישועה, ב). היבמה שנשארה זקוקה לשני אחין והגדול הוא מאנוסי הזמן והשני הוא יהודי (תשובת הריב"ש א). שהמלך מעליל שלא כדין כדי להעניש ממון כמו שעושה עתה בממון האנוסים (שם ב). אלה האנוסים אשר נשארו בארצות השמד כל זה הזמן (שם). אם יוכל אדם מאנוסי הזמן לדרוך ענבים בגת של ישראל ויהיה היין כשר כאילו דרכו ישראל (שם ד). מעשה היה בפני רש"י באנוס שקדש עלמה בפני אנוסים חביריו (מהר"י קולון, תשו' פה). מן היום ההוא רבו האנוסים בכל  ארץ ספרד (ר"י הכהן, דה"י שנת 1430). שאביו היה מבני האנוסים אשר בפורטוגל אבל אמו לא מבנות האנוסים (שו"ת מהרשד"ם, אה"ע קיב). אנוס אחד וכו' צוהו אביו לפני מותו להשתדל לחזור לדת ישראל כי אנוסים היו (משה גביזון, עמר השכחה בסוף). נזדמן שם אב ובנו שהיו אנוסים והיו משמשים בבית האסורים (צרור המור בחוקותי). הגם שאביו היה מהאנוסים אמו לא היתה מבנות האנוסים כ"א מבנות הגוים (שו"ת לחם רז ה). התחילו השופטים וכו' לחקור כנגד כל האנוסים על ענין הדת (קצור זכר צדיק לר' יוסל בן צדיק, סדר החכ' וקורות העתים ניבויאר, א). ובזאת השנה התחילו לחקור בעד האנוסים על ענין הדת ונשרפו ונידונו בשריפה (יוחס' השלם פילופובסקי, ה דף 226). – ולנק' °אֲנוּסָה: אשה אחת באה וכו' מאותן האנוסות וכו' (תשו' ריב"ש ו). גט האנוסה שחתמו בו אנוסים (שם). מאשה אנוסה שנתגרשה מבעלה שהוא אנוס (שם יא). גט אחד שבא לכאן לאנוסה אחת (שם מג).