1, ת"ז, לנק' אֲפִילָה, מ"ר אֲפִילִים, אֲפִילוֹת, - א) שצומח מתבשל, או נולד בעונה מאוחרת מעונות השנה, למשל צמחים, ולדות,  spätzeitig; tardif; late:  והחטה והכסמת לא נכו כי אֲפִילֹת הנה (שמות ט לב). אם יש אפילות מהן (מהדליות שבאבל) אוכלין עליהן (תוספתא שביע' ו יה, מהד' שוארץ). אוכלין על הירק מן האפל על הבכיר (שם ד יד). שהן (החטים) אפילות לכך נתאחרו לבשל עד אחר הפסח (רש"י סנהדרין יב.). – וביחס לולדות: לבשו כרים הצאן אילו הבכירות ועמקים יעטפו בר אילו האפילות (ירוש' שקל' ג מז ב). – ולהמטר: איזו היא רביעה ראשונה הבכירה בשלשה במרחשון בינונית בשבעה בו אפילה בשבעה עשר בו (תענ' ו.). איזהו זמנה של רביעה וכו' ר' יוסה אומר הבכירה בשבעה עשר והבינונית בעשרים ושלשה והאפילה בשלשים יום (ירוש' תענ' א סד א). - והשנה: שהיתה השנה אפילה  ואין הצמחים ניכרין (שם מו"ק א פ ב). מראש חדש כסליו שהוא זמן רביעה שנייה בשנה אפילה (רמב"ם הלכ' מתנות עניים, א). - ב) הפרי האפיל,   Spätfrucht; fruit tardif; late fruit: כאן (שיוצאין להכריז על הכלאים בחדש אדר) בבכיר כאן (שיוצאין בחוהמ"פ) באפיל (מו"ק ו.). וחוזרין שלוחי בי"ד בחולו של מועד הפסח לראות האפיל שיצא (רמב"ם הלכ' כלא' ב). - ג) עונת השנה שבו יצמח האפיל: אם זרעת בבכיר זרע באפיל שאי אתה יודע איזהו מכשיר אם של אפיל אם של בכיר (מ"ר ברא' סא).