° 1, (אופק), מ"ר אָפְקִים, — עגול גבול ראות עינינו ששם השמים והארץ כמו מתאחים ונשקים זה את זה, Horizont; horizon: או אם יהיו (הלוחות) כמספר האופקים יעשו אותם שלש וכו' ראב"ע, כלי נחשת א. יחסים מתחלפים אל האופקים ראב"ד, אמונה רמה 66.  לא ימלט מהיות הקוטר נכחי לאופק או בלתי נכחי מו"נ א עג.  ידוע כי עת זריחת השמש בכל המקומות כפי השתנות האופקים רש"ט שפרוט, פרד' רמנ' נח: .  אמנם האופק הוא העגולה אשר תבדיל בין מה שיראה מן הכדור על הארץ ובין מה שיסתור אשפ' לר' אבר' ב"ר חייא, שער ב . אופק ישר שם ג.  ויעמדו בין מראינו ובין האופקים ויראו אותם אלינו יותר גדולים כאדם הרואה דרך הזכוכית שם שער א. — ובכנוי: אופקך וכו' הוא שטח העגולה המוצעת והמתוחה בחלל העולם שמרכזו הוא קבוע תחת כפות רגליך כשאתה עומד ומשם היא עגולת האופק הזאת הולכת ונמתחת עד לעקמומית הרקיע וחוקקת לשם עגולה קוית גדולה עוברת ממזרחך לצפונך למערבך לדרומך ועד למזרחך והעגולה הקוית הזאת תקרא קו האופק כמו ששטחה הוא האופק עצמו ר"י ישראלי, יסוד עולם ב ד.  וכאשר תחפוץ לדעת כמה גובה קוטב הצפוני ממעל לאופקך בכל מקום קח לך בתחלת הלילה א' מן הכוכבים אשר לא ישקע מתחת לאופקך וכו' נחמ' ונע', דוד גנז, ב נג. — אופק חצי היום: ויכול להיות אופק חצי היום א' משותף לכמה מקומו' עובר על קטבי אופקיהם ר"י ישראלי, יסו"ע ב ד.  אופק ישר ואופק נוטה, האופק המעוות דוד גנז, נחמ' ונע' ב לה. — ובהשאלה: מדרגת זאת הנפש הכללית אצל הפלוסופים תחת אופק השכל והשכל מקיף בה העתק ממאזני העיונים, או"נ ב.