* , ת"ז, לנק' בֵּינוּנִית, — א) מה שהוא בין שנים, בין גדול לקטן, בין שחור ללבן, בין טוב לרע וכיוצא בזה, mittlerer; moyen; mean: כזית שאמרו לא גדול ולא קטן אלא בינוני זה אגורי כשעורה שאמרו לא גדולה ולא קטנה אלא בינונית (כל' יז ח). האמה שאמרו באמה הבינונית (שם ט). ר"מ אומר כל האמות היו בינוניות חוץ ממזבח הזהב והקרן והסובב והיסוד (שם י). בני ישראל אני כפרתן הרי הן כאשכרוע לא שחורים ולא לבנים אלא בינוניים (נגע' ב א). שיעור תרומה עין יפה אחד מארבעים בש"א משלשים והבינונית מחמשים והרעה מששים (תרומ' ד ג). הנזקין שמין להן בעידית וב"ח בבינונית וכתובת אשה בזיבורית (גיט' ה א). היו לפניו תאינים ורימונים אין מחייבין אותו להיות יושב ומשער בין דקה ובין גסה אלא תורם כדרכו בבינונית (תוספתא תרומ' ג ה). הנותן מעות לחבירו ליתן לו פירות בגורן חייב להעמיד לו כשער בינוני ואיזהו שער בינוני היו הולכות משמונה ומתשעה ומעשרה נותן לו מתשע (שם ב"מ ו יו). כל סנהדרין שיש בה שנים יודעין לדבר וכולן ראויין לשמוע ראויה לעשות סנהדרי שלשה בינונית ארבעה חכמה (שם סנהד' ח א). הרשעים שבהם (שבמצריים) היו מטורפין כקש הבינוניים כאבן הפקחים כעופרת (מכי' בשלח ה). לא לח ולא יבש אלא בינוני (ירוש' שבת א ב ד). אדם בינוני מהלך ארבעים מיל ביום (שם ברכ' א ב ג). צדיקים יצר טוב שופטן וכו' רשעים יצר רע שופטן וכו' בינונים זה וזה שופטן (גמ' שם סא:). ושמנים פלגשים אלו שמנים חבורות בינוניות שיושבות ועוסקות בתורה חוץ לעץ החיים (מד"ר שיה"ש, אחת היא). — ב) בדקדוק, °צורת הפעל של זמן ההוה, שבין עבר ועתיד: הבינונים. הזמן יתחלק לשלשה עבר ובינוני ועתיד ואין בלשון הקדש סימ' לבינוני וכו' והפעול גם הוא בינוני (ראב"ע מאזנים). והבינונים על שני דרכים הפועל והפעול והם שמנה ויקרא גם הפעול בינוני (רד"ק מכל' דה"פ). — ג) °אמצעי, מְתַוֵךְ: ואולם בנגיעה נחלקו חכמים אם הוא בבינוני או בלא בינוני ואם היה בבינוני אם צריך שיהיה הבינוני אחד או יותר מאחד (ר"א הקראי, ג"ע, טמאה ז).