בְּרַם

* 1, —  מלת קריאה, כמו אבל, באמת: אמר ר' ישמעאל בר' יוסי לזו לא הוצרכנו לאיסור כרת התרת לאיסור לאו לא כל שכן ברם כך שאלו הרי היתה אשת אחי אמו שהיא שנייה לו נשאה אחיו מאביו ומת מהו שתמאן (יבמ' קח:). פתח ריש לקיש ואמר ברם זכור אותו האיש לטוב שאמרו שמועה מפיו (חול' נד.). אמר רב יהודה אמר רב ברם זכור אותו האיש לטוב וחנניה בן חזקיה שמו שאלמלא הוא נגנז ספר יחזקאל שהיו דבריו סותרין דברי תורה (שבת יג:). ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל (ב"ב כא.). דברים שאמרתי לפניכם טעות הן בידי ברם כך אמרו יחיד נותנין לו בית סאתים (ערוב' יו:). דברים שאמרתי לפניכם טעות הם בידי ברם כך אמרו שיכשוך מותר (זבח' צד:). דברים שאמרתי לפניכם טעות הן בידי ברם כך אמרו משמיה דר' יוחנן אשה לא תחוף בערב שבת (ניד' סח.). דבר זה שאלתי לכל רבותי ולא אמרו לי דבר ברם כך היתה שאלה האומר וכו' (ב"מ קיד., אגר' של רבין). דבר זה שאלתי לכל רבותי ולא אמרו לי דבר ברם כך אמרו משום ר' ינאי הוכרו ולבסוף נתערבו כותבין הרשאה זה לזה (ב"ב קכז.). אמר ר' זירא אם יכפור רבי יוחנן ברבי אלעזר תלמידו יכפור ברבי ינאי רבו וכו' אין ראייה אלא בקיום השטר ברם נראין דברי רבינו יוסף (שם קנד:). ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק ברם רוכלותיו של יעקב לא היתה אלא מאותו האבק שתחת רגליו (מד"ר שה"ש, מי זאת). אמר רשב"א כל מקום שאתה מוצא הכתב רבה על הנקודה את תפוש את הכתב ומניח את הנקודה נקודה רבה על הכתב את תפוש הנקודה ומניח את הכתב ברם הכא לא כתב רבה על הנקודה ולא נקודה רבה על הכתב אלא כולו נקוד (שם, צוארך).  א"ר אבא בר כהנא מלך בשר ודם מעטיפתו ניכר ברם הכא הוא אש ומשרתיו אש (שם, מה דודך). ולא היו יכולים לכבש את ירושלם שלא נחתם גזר דינם עד עכשיו ברם כשהגיע קיצם של ציון וירושלם ליהרס קץ היה לכל בני אדם (פסיק' רב', ויהי בעת שסרחה).



1 בארמ' וסור' בְרַם. בארמ' במשמ' רק, לבד: ואשתאר ברם נח ודי עמה בתבותא (ת"א בראש' ז כג). וקצתם במשמ' מכל מקום: ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו (דני' ד יב). ובמשמ' מלבד זה: (ת"י שמות לו ז). ומצוי בתלמוד במשמעות הללו, ובמקומות בגמ' שהובאו בפנים כל המאמר הוא עברי, ביבמות הם דברי ר' ישמעאל בר' יוסי, בחולי' הם דברי ריש לקיש, בשבת דברי רב יהודה בשם רב, שהוא צח הלשון בכל מקום, ובעירוב' דברי האמורא של רב נחמן, ובזבח' וניד' דברי האמורא של רבא. בב"מ וב"ב קכז הם דברי רבין באגרת שלו שהיא כֻלה בעברית. זה עדות שמלה זו כבשה לה כבר מקום גם בתוך הדבור העברי גם בפי בעלי הצחות בלשון העברית.

חיפוש במילון: