1, ש"נ, סמי' בְּרֵכַת, מ"ר בְּרֵכוֹת, — מקום למקוה מים, בפרט עשוי בידי אדם, Teich; étang; pool: וישבו אלה על הַבְּרֵכָה מזה ואלה על הַבְּרֵכָה מזה ש"ב ב יג. ותקבצו את מי הַבְּרֵכָה התחתונה וכו' ומקוה עשיתם בין החמתים למי הַבְּרֵכָה הישנה ישע' כב ט-יא. ואשר עשה (חזקיהו) את הַבְּרֵכָה ואת התעלה ויבא את המים העירה מ"ב כ כ. ונינוה כִבְרֵכַת מים נחום ב ט. עיניך בְּרֵכוֹת בחשבון שה"ש ז ה. עשיתי לי בְּרֵכוֹת מים להשקות מהם יער צומח עצים קהל' ב ו. הבריכה שבבית והבית מזיע מחמתה מכשי' ב ב. העבירו (את המעין) על גבי בריכה והפסיקו האי הוא כמקוה מקו' ה א. בריכה שנוטפת מים משדה בית השלחין זו מותר להשקות ממנה שדה בית השלחין אחרת מו"ק ד.. הפסיקות והבריכות שנתמלאו מים מעיו"ט שם. ואמר הפַּיָּט: למעל לרקיע עש כברכת מים לנטות עליה כפה מזעת מחמת מים אקשטה כסל, תפל' גשם. — ועי' אשוח.