ברם

1 ממנו בְּרוֹמִים, ואולי בֵּרֵם.



1 באשור' וערב' משמש שרש זה במשמ' פתל חוטים, וסוברי חכמי הלשון כי מזה הוא השם ברומים עי' במקומו.  ומשמש שרש זה בערב' עוד בהשאלה במשמ' עצב ושעמום.  בסור' משמש ברם במשמ' נקר והשחית.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים