ש"נ, סמי' בִּרְכַּת, מ"ר בְּרָכוֹת, סמי' בִּרְכּוֹת, —  א) בקשת ואחול טוב ואֹשר שאדם מבקש ומאחל לרעהו, Segen; bénédiction; blessing: אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא בְרָכָה (בראש' כז יב). וישטם עשו את יעקב על הַבְּרָכָה אשר ברכו אביו (שם מא). וזאת הַבְּרָכָה אשר ברך משה איש האלהים את בני ישראל לפני מותו (דבר' לג א). מה היה ברכה שברכן אמר להם תשרה שכינה על מעשה ידיכם (תוספתא מנח' ז ח). — ועם ה השאלה: ויאמר עשו אל אביו הַבְרָכָה אחת הוא לך אבי (בראש' כז לח). — וסמי': בִּרְכַּת אבד עלי תבא (איוב כט יג). — וכנ': את בכרתי לקח (יעקב) והנה עתה לקח בִּרְכָתִי (בראש' כז לו), ר"ל הברכה שנועדה לי. בא אחיך במרמה ויקח ברִּכְתָךֶ (שם לה), הברכה שנועדה לך. איש אשר כְּבִרְכָתוֹ ברך (יעקב) אתם (שם מט כח), הברכה הראויה לו. — ומ"ר: ובאו עליך כל הַבְּרָכוֹת האלה (דבר' כח ב).  — וסמי': בִּרְכֹת אביך גברו על בִּרְכֹת הורי (בראש' מט כו). — *ודבור: ינוחו לך ברכות על ראשך שהקרבתני תחת כנפי השכינה (שבת לא.). ינוחו לו לר"ש ברכות על ראשו (ע"ז ס:). תבוא עליו ברכה (ערוב' סג:). — ב) דבר שברכו אותו: ביום ההוא יהיה ישראל שלישיה למצרים ולאשור בְּרָכָה בקרב הארץ אשר ברכו יי' צבאות (ישע' יט כד-כה). — ג) ההצלחה והאֹשר והטוב וכו' שמבקשים בהברכה, Glück; félicité; benefits: אפתח לכם את ארבות השמים והריקתי לכם בְּרָכָה עד בלי די (מלא' ג י).  כל שאין לו אשה שרוי בלא טובה בלא עזר בלא שמחה בלא ברכה (מד"ר בראש' יז). הואל וברך את בית עבדך וכו' וּמִבִּרְכָתְךָ יברך בית עבדך (ש"ב ז כט). ליי' הישועה על עמך בִרְכָתֶךָ (תהל' ג ט). ושלחתי בכם את המארה וארותי את בִּרְכוֹתֵיכֶם (מלא' ב ב), הברכות שיש לכם. — ד) מַתָּנָה, דבר שנותנים עם הברכה לאיש, Geschenk; présent; gift: ותאמר לו (בת כָּלֵב לאביה) הבה לי בְרָכָה כי ארץ הנגב נתתני ונתתה לי גלת מים (שופט' א יה). וישלח (דוד) מהשלל לזקני יהודה לרעהו לאמר הנה לכם בְּרָכָה משלל איבי יי' (ש"א ל כו). ועתה קח נא בְרָכָה מאת עבדך (מ"ב ה יה). קח נא את בִּרְכָתִי אשר הבאת לך כי חנני אלהים וכי יש לי כל (בראש' לד יא). — ה) ברית שלום, קשר של ידידות, Bund; pacte; alliance: כי כה אמר מלך אשור עשו אתי בְרָכָה וצאו אלי ואכלו איש גפנו ואיש תאנתו (מ"ב יח לא). —  ו) תהלה והודיה ותשבחות לאלהים, Lob; louange; praise: ויברכו שם כבדך ומרומם על כל בְּרָכָה ותהלה (נחמ' ט ה). —  ז) *התרבות וגדול וכדומה לא בדרך רגיל, שנדמה שזה אי אפשר אלא ע"י ברכה: יצו יי' אותך את הַבְּרָכָה באסמיך ובכל משלח ידך (דבר' כח ח). ויהי בִּרְכַּת יי' בכל אשר יש לו (בראש' לט ה). נפתלי שבע רצון ומלא בִּרְכַּת יי' (דבר' לג כג). וצויתי את בִּרְכָתִי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים (ויקר' כה כא). אין הברכה מצויה אלא בדבר שאין העין שולטת בו (תענ' ח:). המצפה לשכר אשתו וריחים אינו רואה סימן ברכה לעולם וכו' ארבעה פרוטות אין בהן סימן ברכה לעולם שכר כותבין ושכר מתורגמנין ושכר יתומים ומעות הבאות ממדינת הים (פסח' נ:). שברכה שורה בתוך מעיה (מד"ר ויקר' לד). ברכה שרת באצבעותיו (שם רות, ויאמר לה). אין ברכה שורה על שלחן ריקם (צרור המור על התורה קמח). — ובמשמ' קִדְמָה, Fortschritt; progrés; progress: מי שאינו מראה סימן ברכה במשנתו בתוך חמש שנים שוב אינו מראה (תוספתא שקל' ג כו). — ח) *במקום קללה וגדוף ביחס לאלהים ומלך, מפני הכבוד: העכו"ם שמוזהרים על ברכת ה' כישראל (סנה' נו.). שבע מצות נצטוו בני נח דינין וברכת ה' עכו"ם גילוי עריות ושפיכות דמים וכו' (שם). — ט) *נוסח דברים שנקבעו לאמרם לתת שבח והודיה לאלהים: אלו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשניה (ברכ' ב ב). אסור לו לאדם שיהנה מן העוה"ז בלא ברכה (גמ' שם לה.). אמר רבי חנינא בר פפא כל הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה כאילו גוזל להקב"ה וכנסת ישראל (שם:). כל ברכה שאין בה הזכרת השם אינה ברכה (שם מ:). ילך אצל חכם מעיקרא וילמדנו ברכות (שם לה.). ומברכותיו של אדם ניכר אם ת"ח הוא (שם נ.). — ט) *מאכלים טובים, מעדנים ומשקאות, וכיוצא בזה: ראה שם (בהפונדק) ברכות הרבה דגים וכל טוב (מדרש שו"ט י).