חָרוּט
° 1, ש"ז מ"ר חֲרוּטִים, — א) בתשברת, כמו °גדיש, והוא גוף עגול התושבת וחד הראש2, Kegel; cône; cone: כשאלת החשבון וספר החרוטים ובתחבולות ולהרבות משאלות אל ההנדסה ח' פרק' להרמב"ם ה. והנה כבר התבאר בספר החרוטים אפשרות התקצר המרחק לבלתי תכלית ר"ח קרשקש, אור ה' ב א. — ב) נקודה: עושין לכל אות ואות סימן וחרוטין ומקבצין כל האותיות והחרוטין ועושים מלים ברכיה הנקדן לב. — ג) דברים כתובים באבן או על חמר אחר, Inschrift; inscription: ועליו (על הארון) חרוטים אשר כבר נמחו רבים אג"ל ממצרים 151. כפרי אחד הביא לנו לוח אבן גדול חקוק בחרוטים למכרו לנו שם 158.
1 עי' ערך חרט.
2 בערב' מחרוט محروط.