חָרוּט

° 1, ש"ז מ"ר חֲרוּטִים, —  א)  בתשברת, כמו °גדיש, והוא גוף עגול התושבת וחד הראש2, Kegel; cône; cone:  כשאלת החשבון וספר החרוטים ובתחבולות ולהרבות משאלות אל ההנדסה ח' פרק' להרמב"ם ה.  והנה כבר התבאר בספר החרוטים אפשרות התקצר המרחק לבלתי תכלית ר"ח קרשקש, אור ה' ב א. — ב) נקודה:  עושין לכל אות ואות סימן וחרוטין ומקבצין כל האותיות והחרוטין ועושים מלים ברכיה הנקדן לב. — ג) דברים כתובים באבן או על חמר אחר, Inschrift; inscription:  ועליו (על הארון)  חרוטים אשר כבר נמחו רבים אג"ל ממצרים 151.  כפרי אחד הביא לנו לוח אבן גדול חקוק בחרוטים למכרו לנו שם 158.



1 עי'  ערך חרט.

2   בערב' מחרוט محروط.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים