°, ת"ז, לנק' גַּנִּית, מ"ר גַּנִּיִים, גַּנִּיּוֹת, — מן הגן, של הגן:  החסא הגנית והחסא ההררית וכו' הכרתי הגני (רמב"ם כלא' א ב).  והמדבריים (הפירות) הם כלם יותר חזקים מהגניים (קאנון ב א ו).  (הצמח)  הגני הידוע הפראי והארסי (תוה" לשינהק, הצמחים יח).