1 עי' הערה שלקמן.

2 כך (גנינים, ביוד אחרי הנון הראשונה) הגרסה כאן, וכן בפרוש רה"ג למס' נדה, וכן הערוך.  אך במשנ' נדה ג ג בכל הספרים גנונים, אחרי הנון הראשנה וו, וכן בגוף המשנה עם גוף פרושו של הרמב"ם בערבית.  אבל בהפרוש הערבי כתובה מלה זו גנינים ולא גנונים, בעוד שביד החזקה (איסורי ביאה י ד):  גנונים. —  ופרש רה"ג חתיכות בשר וכן הערוך.  והרמב"ם בפרוש המשנה לנדה פרש מין תולעת,  ולא נתברר מקור המלה באחת המשמעות האלה, רק מה שיש לדמות לזה המלה הערבית גַ'נִין جٓنِين, שפרושה הוא הולד בתחלת יצירתו, כמו שכבר העיר על זה Fleischer בהערותיו ללוי.