* 1, ש"ז, מ"ר גַּנָנִים, — מי שיש לו גן, מי שעוסק בגן, ששומר הגן ומטפל בו, Gärtner; jardinier; gardner:  ויוצאין (שירי הדם) לנחל קדרון ונמכרין לגננין לזבל (יומא ה ו).  קופות הגננים שיעורן  באגודות של ירק (כלים יז א).  כשהיה א' מהן הולך אצל הגנן ונותן לו ירק באיסר היה מוצא בעפרו זהב (מד"ר ויקר' ה).