1, פ"י, עב' גַּנּוֹתִי, עת' יָגֵן, מקור גָּנוֹן, — גָּנַן או גַּן על פלוני, ובעד במקור נדפס 'ובעז'. פלוני, היה עליו למחסה ומנע שלא יגע בו דבר רע, schützen; protéger; protect: לכן כה אמר יי' אל מלך אשור לא יבוא אל העיר הזאת (ירושלם) ולא יורה שם חץ ולא יקדמנה מגן ולא ישפך עליה סללה בדרך אשר בא בה ישוב ואל העיר הזאת לא יבוא נאם יי' וְגַנּוֹתִי על העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי ישע' לז לג-לה. כצפורים עפות כן יָגֵן יי' צבאות על ירושלם גָּנוֹן והציל פסוח והמליט (שם לא ה).  ויי' עליהם יראה ויצא כברק חצו ואדני יי' בשופר יתקע והלך בסערות תימן יי' צבאות יָגֵן עליהם זכר' ט יד-יה.  ביום ההוא יָגֵן יי' בעד יושב ירושלם (שם יב ח).  — ואמר הפיטן: מים אבים בם גיא לעטר, לבל יעצרו בנשיון שטר, אמוצים גְּנוֹן בם שואלי מטר (ר"א קליר, גשם, אף ברי).  הצלתו (את אברהם) מאור כשדים, גְּנַנְתּוֹ בעמק השדים (סליח' ד עי"ת, איתן). המון אשר צמאה לך נפשו וכו' ישפוך לך שיח גְּנוֹן לחשו (סמא"צ, סליח' לשב' שובה).  בצדק נעקד ונשחט תמורו איל, גְּנָן נא גזעו בזעקם בעוד ליל (סליח' יום א, במוצאי מנוחה).  — ופעול: בגאות אפיקי מגנים, בצלם היות גְּנוּנִים (סלוק לפ' זכור, אלהים).  גאולי אנהל ואנהג על מבועי עיני, גְּנוּנִים ענוגים כיום עלותם מפרך מעני (אל אל, יוצר שבת נחמו).  — °גּוֹנֵן, כמו הֵגֵן: ויחסה בצלה (של החכמה) משרב ומגורה תְּגוֹנֵן עליו (ב"ס, תרג' ב"ז יד כח).  — ובמשמ' קבלת הפעולה: איש חסיד היה, בלי מזון ומחיה, וכו' גּוֹנֵן בחשובה אשה וגם בבנים חמשה (זמי' למוצ"ש, איש). 

— הִפע', *הֵגֵן, הֵגַנְתִּי, — א) מֵגֵן על, מְגִנָּה, מְגִנּוֹת על, יוצא, כמו קל, גנן עליו, היה עליו למחסה: מה יונה זו כנפיה מגינות עליה אף ישראל מצות מגינות עליהן (שבת קל.).  כל אותם האלפים והרבבות שעמדו לפני על הר סיני והגנתי עליהם (מד"ר שה"ש, כמגדל דוד).  לא הגנתי עליכם אלא בזכות אותו שבא לאלף דור (שם).  — ואמר הפיטן: אבי אל תהדפני, בניד הָגֵן אספני (סליח' מנה' אויגניון, אין מלה בלשוני).  — ב) הֵגֵן תחת דבר, בקש לו שם מחסה מפני חמה, מפני גשמים וכדומה, שכב שם במנוחה2: מפני שמצורעין מגינין תחתיהן (תחת כפות שערי העיר) בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים (פסח' פה:).

— הִתפ', °הִתְגּוֹנֵן, — בקש לו מגן ומחסה: ולהסתוכך בעור עקלתון אשר קשקשיו מפנינים ולהתגונן בחופותיו שהוקשרו ליציר בעדן גנים (תשו' בן מאיר על רסע"ג, השריד והפליט מספר הגלוי, הרכבי).  וכהן גדול בקיחת בתולה יתבונן, צרוף פר הבא על כל המצות בהעלם דבר מעיני עמי בו הִתְגּוֹנָן, ישראל לא ידע עמי לא התבונן (אזה' ר"י ברצלוני יב:).  ובצלך מתלוננים, ובאברתך מִתְגּוֹנְנִים, ובסתרך נצפנים, ובך נשענים (שחר' יוה"כ, מי יתנה).  בצלם היות גנונים, ובאברתם מִתְגּוֹנְנִים, ועל חומותם מתמנים, לשוערים ולשומרים ממונים (סלוק לפי זכור).  חוס על כובד קונך והתחנן להמציא לך אורים ויעמדו נגד ההבנה בם תתגונן (משה ריאטי, מקדש מעט ב).