1, ש"ז, מ"ר גַּרְזִנִּים2 — כלי מלאכה לחטב בו עץ, לחצב אבן וכדומה, Axt; hache; axe:  היתפאר הַגַּרְזֶן על החצב בו אם יתגדל המשור על מניפו (ישע' י יה).  ואשר יבא את רעהו ביער לחטב עצים ונדחה ידו בַגַּרְזֶן לכרת העץ ונשל הברזל מן העץ ומצא את רעהו ומת (דבר' יט ה).  לא תשחית את עצה לנדח עליו גַּרְזֶן (שם כ יט).  והבית בהבנתו אבן שלמה מסע נבנה ומקבות וְהַגַּרְזֶן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנתו (מ"א ו ז).  הכו החצבם אש לקראת רעו גרזן על גרזן וילכו המים מן המוצא אל הבר (כתבת השלוח).  — °ומ"ר:  ועתה כל פתוחיה בקרדום ובגרזנים יהלומון (דונש על מנחם, יחד).  — ומשל, °לקח הגרזן בעץ יותר מהראוי, יאמרו לאדם שמרשה לעצמו דברים יותר מהנאות:  חשבו (הפלוסופים) היות אפשרי להם כל דבר ושתו לשונם בכל דבר, ולקח הגרזן שלהם בעץ יותר ממה שראוי (אמונה רמה 87) .