°, ש"נ, — שה"פ מן גָּרַע:  וזה שאמרו חכמים גורעין ומוסיפין ודורשין לא גריעה ממש וכו' אלא נראה כמוסיף וגורע (ערוך, ערך גרע).  ודע כי הגריעה נגרע מכלל ומעט מהרבה (ר"ש בר"ש, המליצה, בכר 14).  — ובהשאלה, כמו גְּרִיעוּת:  הקנאה היא באה מגריעת הנפש (אורחת צדיק', הקנאה).