* 1, ש"ז, מ"ר גְּרִיסים, — א) כמו גֶּרֶשׂ, דבר גרוס, ובפרט פולים גרוסים טחונים טחינה גסה ונעשו כגרגרים, (Bohnen)=Graupe; gruau (de fèves);  pounded beans : (כתם) כגריס של פול (נדה ח ב).  גריס של פול וגריס של טפיח הרי אלו מין אחד (נדה ח ב).  האוז וגריס של טפיח בזמן שאינן קלופין (נדה ח ב).  — ומ"ר: גריסין שנתבשלו עם עדשים (נדה ח ב).  (נדר) מן הגריסין אסור במקפה (נדה ח ב).  חומץ שנפל על גבי גריסין (נדה ח ב).  גריסין (שנתערבו) בעדשים יבור (נדה ח ב).  אמר קונם גריס שאני טועם אסור בחיין ומותר במבושלין גריסין שאני טועם מותר בחיין ואסור במבושלין (נדה ח ב).  גריסין שנתנן על גבי פרוסות להקפותן (נדה ח ב).  מי גריסין לעיסת גריסין של פול (נדה ח ב).  היו מכין אותו (את שלמה בזמן גלותו) בקנה על ראשו ונותנין לפניו קערה של גריסין (נדה ח ב).  ומעשה ברבי יהושע שנתארח אצל אלמנה אחת וכו' אמרה לו מפני מה מעטתה בגריסין הללו (נדה ח ב).  — ב) °מין ממיני החטטים שבראש: שנאת האשה לסריס, שנאת השור לאריס, והראש לגריס2 (נדה ח ב).