ש"נ, מ"ר דְּמָעוֹת, — כמו ב. דֶּמַע: ודמע תדמע ותרד עיני דִּמְעָה כי נשבה עדר יי' ירמ' יג יז. הורידי כנחל דִּמְעָה יומם ולילה איכ' ב יח. האכלתם לחם דִּמְעָה תהל' פ ו. ואעפ"י ששערי תפלה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו ברכ' לב.. — וסמי': ושבתי אני ואראה את כל העשקים אשר נעשים תחת השמש והנה דִּמְעַת העשקים ואין להם מנחם קהל' ד א. דמעת הסם ודמעת החרדל ודמעת קלורית ודמעת השחוק יפה מכולן מד"ר איכה, כלו בדמעות. שמעה תפלתי יי' ושועתי  האזינה אל דִּמְעָתִי אל תחרש תהל' לט יג. שימה דִמְעָתִי בנאדך שם נו ט. יגעתי באנחתי אשחה בכל לילה מטתי בְּדִמְעָתִי ערשי אמסה שם ו ז. — ואמר בן סירא: בני על המת הזיב דמעה התמרר ונהה קינה ב"ס גני' לח יו. לא יטש צעקת יתום ואלמנה כי תחבט שיח הלא דמעה על לחי תרד ואנחה על מורדיה שם לב יז-יח. — ומ"ר: כלו בַדְּמָעוֹת עיני חמרמרו מעי איכ' ב יא. האכלתם לחם דמעה ותשקמו בִּדְמָעוֹת שליש תהל' פ ו. בשעה שהקב"ה זוכר את בניו ששרויים בצער בין אומות העולם מוריד שתי דמעות לים הגדול וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו ברכ' נט.. כל המוריד דמעות על אדם כשר הקב"ה סופרן ומניחן בבית גנזיו שבת קה:. שש דמעות הן ג' יפות וג' רעות של עשן ושל בכי ושל בית הכסא רעות וכו' שם קנא:. שבוכין ומורידין דמעות כמעיין ערוב' יט.. בשעה שאמר הקב"ה לאדם וקוץ ודרדר תצמיח לך זלגו עיניו דמעות אמר לפניו רבש"ע אני וחמורי נאכל באבוס אחד פסח' קיח.. שלש דמעות הללו למה אחת על מקדש ראשון ואחת על מקדש שני ואחת על ישראל שגלו ממקומן חגי' ה:. והיו הם יושבים ואוכלים ושותין והוא היה עומד ומשקה עליהן והיו דמעות נושרות מעיניו ונופלות בכוסיהן גיט' נח.. בשכר ארבע דמעות שהורידה ערפה על חמותה זכתה ויצאו ממנה ארבעה גבורים סוט' מב.. — ולשון דמעה: שופך לב וקורא בלשון דמעה, שוב מחרון אפך והנחם על הרעה רמב"ע, שחר' יוה"כ, אקום להודות. — ובהשאלה באשה, *דמי וסתה: לאדם שנותן אצבע בעין כל זמן שאצבע בעין דמעה שוהא לבא נטל האצבע דמעה ממהרת לבא נדה ס:. — °ודמעת עב, מטר: תשמח ודמעת עב1 בפניה רסיס, כזרוק בדֹלח מענק זורקת ר"י הלוי, ארץ כילדה. — °וכמו א. דֶּמַע: ביען שניהם יקרים בעין אל כמקריב לפניו מלאה וְדִמְעָה ר"י  חריזי, הענק ג.