א. דַּק
1 ש"ז, — כתם לבן או שחור בעין, Uclus corneae2, או איש אשר יהיה בו שבר רגל או שבר יד או גבן או דַק3 או תבלל בעינו (ויקר' כא יט-כ). דק משוקע הרי זה מום צף אינו מום וכו' דק שחור משוקע הרי זה מום צף אינו מום דק לבן משוקע אינו מום צף הרי זה מום (בכור' לח:). מי שהיתה נקודה לבנה בתוך השחור וזהו דק האמור בתורה (רמב"ם ביאת המקדש ז ה). היתה נקודה שחורה שוקעת בתוך השחור אף זה נקרא דק (שם).