*, ש"ז, מ"ר דִּקְדּוּקִים, — א) שה"פ מן דִּקְדֵּק, פעולת מי שמדקדק בדבר, שמעין ושם לבו לדברים הדקים: והתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים וכו' בדקדוק חברים ובפלפול התלמידים אבות ו ה, ר"ל העיון והוכוח בדברים הדקים שבתורה. ודרשת והגידו לך את דבר המשפט אלו דקדוקי משפט ספרי שופט' קנג. מה הים הזה בין גל גדול לגל גדול גלים קטנים כך בין כל דיבר ודיבר דיקדוקיה ואותותיה של תורה ירוש' שקל' ו מט ד. — ועצם הדברים הדקים והקטנים שנולדו מהדקדוק, Kleinigkeit; minutie; minuteness: הריני נזיר מן החרצים ומן הזגים ומן התגלחת ומן הטומאה הרי זה נזיר וכל דקדוקי נזירות עליו נזיר א ב, החיובים הקטנים של הנזיר. שאינן (הכותים) בדקדוקי מצה כישראל תוספתא פסח' א-ב יה. כל פרשת סוטה היתה כתובה עליה (על טבלה של זהב) שממנה היה קורא ומתרגם כל דקדוקי הפרשה ירוש' סוט' ב יח.. אין אנו בקיאין בדקדוקי ע"ז כיעקב אבינו מד"ר בראש' פא. אמר לו (הקב"ה למשה) אמור להם (לישראל) דקדוקי דברים שהם יכולין לשמוע שם שמות כח. שני דקדוקי שחיטה הם רוב שנים בבהמה ורוב אחד בעוף שם ויקר' כב. ואמרו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה גמרא הלכות ואגדות תוספתות דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים וכו' שלא למד אדר"נ יד. ר"י אמר בין כל דבור ודבור פרשותיה ודקדוקיה של תורה היו כתובים מד"ר שה"ש, ידיו. מפני מה מעונין (הגרים) לפי שאין בקיאין בדקדוקי מצות כישראל יבמ' מח:, בהפרטים הדקים של המצוות שחיב אדם לשמרם. גר שקיבל עליו כל דברי תורה חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו ר' יוסי ב"ר יהודה אומר אפילו דבר אחד מדיקדוקי סופרים תוספתא דמאי ב ה. גר שקיבל עליו ד"ת חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו ולא עוד אלא אפילו דקדוק אחד מדקדוקי תורה או מדקדוקי סופרים תנחומא ויקר' ג. אם תלמיד חכם הוא (הממזר) או אדם כשר שהוא בדוק בדקדוקי מצות הרי זה יירשנו רמב"ם נחל' ד ו. — ואמר הפיטן: לבעלי אסֻפות, חידותיה חשופות, וכל צרורות כסופות, דִּקְדּוּקֶיהָ ספות יוצר פרה, אצורה. — ועשיית דבר ממש במדה הראויה, לא פחות ולא יותר, Genauigkeit; exactitude; accuracy: לשון הבאי הוא ולא בדקדוק תשו' גא' ליק כה, לא מכֻון ממש, בכל הפרטים הדקים. היו מחשבין ויודעין שעה שיתקבץ בו הירח עם החמה בדקדוק הרבה רמב"ם קדוה"ח ו א. ולא כתבו אגרת בקורת שהיא דקדוק השומא וההכרזה וטעו והותירו שתות או פחתו שתות הוא, מלוה ולוה יב יא. עשרה הללו אינן באין לדקדוק המלה לומר לא פחות ולא יותר רשב"ם, קהל' ז יט. — °והערה דקה על דבר מהדברים במשא ומתן של למוד וחכמה: כלומר אותו דקדוק שאתה מדקדק (שמה שאמר רב מוסב על המשנה) שלך יהא אותו דקדוק רגמ"ה מעי' טז:. וכבר באר הרב רבינו המאמר הזה בענין אחר וכו' וזה אחד מדקדוקיו הטובים בדברי רבותינו מלמד התלמידים, תולדות. יה"ר מלפניך או"א שתפתח לבי בהלכה זו להבין דקדוקיה ופלפוליה משנ' חסיד', ת"ת ב. — ובפרט *הברת האותיות כמו שצריך, לא להבליע זה בזה: אלו צריך דיקדוק על לבבך על לבבכם עשב בשדך ואבדתם מהרה הכנף פתיל ירוש' ברכ' ב ד ד. הראה הקב"ה למשה דיקדוקיה ואותיותיה של תורה שם שקל' ד מט ד. קרא וטעה אפילו בדקדוק אות אחת מחזירין אותו עד שיקראנה בדקדוק רמב"ם תפל' יב ו. וידקדק ליתן ריוח בין הדבקים שלא יבליע אות באות וכו' וזה הדקדוק הנזכר הצריכו בכל השלש פרשיות מלמד התלמיד', ואתחנן. — והשתמשו בכלל במלה זו בענין הלשון בדבר הקריאה הנכונה וההברה ובפרט עניני המלים והנקודות: לדעת עניני האותיות ודקדוקי תולדותיהם להתבונן מה מהם ליסוד ומה מהם למלאכה מנחם, הקדמ' המחברת. עד הנה מעלת האלף מלבד פתיחתו וקפיצתו וקמיצתו ויתר דקדוקי נקודתו שם. דין ודיקדוק ושיקול כל מלה תשו' דונש על רסע"ג א. ואלו לא גלינו מארצנו והיתה לשוננו כולה נמצאה בידינו כירחי קדם בשבתנו בטח במשכנות שאננות אזי מצאנו כל דקדוקי לשוננו ומיני תוצאותיה וידענו משקלה תשו' תלמי' מנחם על דונש. מוליכין את הקטן ממלמד למלמד אחר שהוא מהיר ממנו בין במקרא בין בדקדוק רמב"ם, ת"ת ב ו. ומה תאמר בפלוסופים והם כאשר הם מן המחקר והדקדוק1 והסכימו על הנצחות והקדמות לעולם כוזרי א סב. ועלינו מדין החכמה לדעת כל יסוד כל מלה ומשרתיה כל דקדוק במקרא בפתח וקמץ וחזק דונש ט יג. — ב) °כללות כל דרכי הלשון, נטיות הפעלים והשמות וכו' שנקבעו לפי אופן הדבור של כל העם2, Grammatik; grammaire; grammar: ומן הדקדוק3 שנתות אחת מהן שֵׁנֶת כגון חמתות אחת מהן חמת קשתות קשת עשת עשתות רה"ג, תשו' גא' הרכ', שפה. וזה מנכרין אותו בעלי הדקדוק היעשה ממלה משקלה פעל פעול דונש סי' 32. תרתי בלבי לעשות ספר בסוד דקדוק שפת קדש רשב"ג, הענק, בראש הפרחון.  וחכם ירושלמי לא ידענו שמו גם הוא תקן בדקדוק הלשון שמנה ספרים כספירים יקרים ראב"ע, מאזנים. וזה דקדוק המלה דע כי שם התואר לשון יחיד זכר הוא דשא וכו' הוא, צחות אות ד. ודרך אחרת יקראו תהא אנשי הדקדוק הא הקריאה כמו הקהל שם, אות ה.  והיה לו להיותו ויסר בפתח קטן תחת סמ"ך וכבר הזכרתי דקדוקו הוא, שמות יד כה. הנה השלמתי הספר הזה הנקרא ספר השרשים שהוא החלק השני ממחברת הדקדוק על הדרך אשר העתקתי החלק הראשון חתי' ר"י א"ת בס' שרשי ריב"ג. ועל דרך הזה כל מה שתמצא בספר בעלי הלשון והדקדוק הור' הקורא 39. לפי דקדוק לשון הקודש היה לו לינקד אמתה מם דגושה רש"י שמות ב ה. והוא לימד הגראמאטיקא בראשונה ר"ל דקדוק הלשון והוא רבו של אריסטו ר"א זכות, יוחסין ו, אפלטון. — ואמר החכם: הדקדוק כמלח לדבור משלי חכמ', בסוף ס' דרך טובים. — °ומ"ר: בספרי הדקדוקין וספרי האגרונות ר"י הדסי, אה"כ, סי' עג. —  °ודיני הדקדוק: שכל דקדוקי הלשון אינם בנויים אלא על הרוב הור' הקורא 71. 

°אהח"ע, אותיות הגרון. — אות, אותיות. — אלף בית.

°בומ"ף, אותיות השפתים. — °בנין.

°גזרה. —  °גיח"ך, אותיות החך. — גרון.

°דגש, דגש קל, דגש חזק. —  °דטלנ"ת, אותיות הלשון. — דליקה, °אותיות הדליקה.

°הברה. —  °הוה.

 °זוגי. — זסשר"ץ, אותיות השנים.

°חיך. — °חסר.

°טעם, טעמים.

°יוצא, פעל יוצא. — יחיד, יחידה. — °יחס.

°כנוי, כנויים. — °כפולים. °כתיב.

°למד פעל. —  °למנ"ר. —  לשון.

°מדבר בעדו. —  °מוצא, מוצאי הלשון. —  מין, מין זכר ונקבה. —  °מלא. —  מלה, מלים, מלות, מלות קריאה. —  °מלעיל. —  °מלרע. — מספר. — *מסרת. — °משקל.

°נגינה, °נושא, °נשוא. —  נָח, °נחי לה"פ, °נחי ע"ו, °נחי פ"א. — °נטיות. — °נכח. —  °נסתר. — °נקוד. — נקודה, נקודות. — °נתוח.

°עבר. — °עומד, פעל עומד. —  °עין הפעל. —  °עלולים. —  עֹמד, בלשון הקראים במקום הֹוֶה. — °עתיד.

°פה פעל. —  °פֹעַל, פעל יוצא, פעל עומד.

קְרי.

רבים.

°שְׁלֵמִים. —  שֵׁם, שם היחס, שם מספר, שם העצם (כללי ופרטי), שם מקרה, שם תֹּאַר. — שִׁנַּיִם, שפתים, °אותיות השנים, השפתים. — °שפתיות, אותיות שפתיות. — שֹׁרֶשׁ.

תֹּאַר, תאר הפעל (תה"פ). — °תְּנוּעָה, תנועות.