°, ש"ז, — שה"פ מן ב. דִּקְדֵּק, סגולת מה שהוא דק וקלוש מאד: שיהיה מה שנוסף ממנו דם בתכלית הדקדוק דומה לעצם הריאה (קאנון א ב ב ג).  ובגזרת השם והשגחתו שהוא העקר נתדקדקו המים ונתרבו מאד  בדקדוקם עד שבמקום שהיו שם נכבשים תחת הארץ יצאו ונתפשטו עליה  (ר"י אברב', נח).