בהפס' דָּק.

א. ת"ז, לנק' דַּקָּה, מ"ר דַּקִּים, דַּקּוֹת, — קטן מאד, כגרגרי חול, אבק, וכדומה, fein; fin; fine: והיה כאבק דַּק המון זריך וכמץ עבר המון עריצים ישע' כט ה. דַּק ככפר על הארץ שמות יו יד. ומלא חפניו קטרת סמים דַּקָּה ויקר' יו יב. זבל וחול הדק כדי לזבל קלח של כרוב שבת ח ה. טומנין בכסות ובפירות בכנפי יונה ובנסורת של חרשים ובנעורת של פשתן דקה רבי יהודה אוסר בדקה ומתיר בגסה שם ד א. בכל יום היתה (הקטרת) דקה והיום דקה מן הדקה יומ' ד ט. נותן אותה למכתשת בערב יוה"כ ושוחקן יפה יפה כדי שתהא דקה מן הדקה כרית' ו:. מכסין (את הדם) בזבל הדק ובחול הדק ובסיד ובחרסית חול' ו ז. — וביחס האֹרֶךְ, ההפך מן עָבֶה, המקל דַּק והאילן עבה: שער צהב דָּק ויקר' יג ל. אומרים דק מקל זה דק קנה זה נגע' י א. אבוב היה במקדש חלק היה דק היה  של קנה היה ומימות משה היה ערכ' י:. — וגם במשמ' קצר, למשל השער: דק שערו של פלוני נגע' י א. — ובהשאלה, שבלים דַּקּוֹת, שגרעיניהן קטנות, דקות: והנה שבע שבלים דַּקּוֹת ושדופת קדים צמחות אחריהן ותבלענה השבלים הַדַּקּוֹת את שבע השבלים הבריאות והמלאות בראש' מא ו-ז. — פרה דַּקַּת בשר, כחושה, רזה, שאין בה בשר הרבה: והנה שבע פרות וכו' רעות מראה וְדַקּוֹת בשר וכו' ותאכלנה הפרות רעות המראה וְדַקּוֹת הבשר את שבע הפרות יפות המראה והבריאת בראש' מא ג-ד. — ובהשאלה, בדברים מפשטים, קול דק וכדומה: ואחר האש קול דממה דַקָּה מ"א יט יב. — ובמשמ' *לא גדול, ההפך מן גס: דרוסת הנץ בעוף הדק ודרוסת הגס בעוף הגס חול' ג א, כמו סנונית וכיוצא בה, בנגוד לעוף הגס כמו הנשר וכדומה. — *בהמה דַּקָּה, כמו הצאן, בנגוד לבהמה הגסה כמו הפרה והחמור: אין מרסקין לא את השחת ולא את החרובין לפני בהמה בין דקה ובין גסה שבת כד ב. מקום שנהגו למכור בהמה דקה לעכו"ם מוכרין פסח' ד ג. בהמה גסה נקנית במסירה והדקה בהגבהה קדוש' א ד. דרוסת הזאב בדקה ודרוסת הארי בגסה חול' ג א. השם בהמה לחבירו עד מתי חייב לטפל בולדות בדקה שלשים יום ובגסה חמשים יום רבי יוסי אומר בדקה שלשה חדשים מפני שטיפולה מרובה ב"מ סט.. — וכלים דַּקִּים, כמו כוסות וכיוצא בהן בנגוד לכלים גסים כמו חבית גדולה וכיוצא בה: הדקין שבכלי חרס וקרקרותיהן ודפנותיהן יושבין שלא מסומכין שיעורן מכדי סיכת קטן ועד קדירות הדקות מהקדירות הדקות ועד חביות לודיות ברביעית כלים ב ב. — *נְקָבִים דַּקִּים, עי' נְקָבִים. — °מאכל דַּק, קלוש, יותר קרוב לנוזלי מלמוצק: מאכל לא דק ולא עב קרי מקפה ר"נ על הרי"ף, סוכ' יג.. 

ב. ש"ז, מ"ר דַּקִּים, — א) אָבָק1, Staub; poussière; dust: הן גוים כמר מדלי וכשחק מאזנים נחשבו הן איים כַּדַּק יטול ישע' מ יה. — ב) *הַדַּקִּים, הַמֵּעַיִם, Eingeweide; intestin; bowels: ניקבה המרה ניקבו הדקין הכרס הפנימית שניקבה חול' ג א. חלב הלב וחלב המעים והן הדקין המלופפין וכו' בני מעים שצריך לגרור החלב שעליו וזהו חלב שעל הדקין שאסור רמב"ם מאכ' אסור' ז ט. הדקין שהם בעוגל אם מלחן בקערה אין בכך כלום וכו' אבל השומן עצמו שסביב הדקין צריך למלוח  שיש בהם דם התרומה, הלכ' או"ה סה. — ג) °חלק הששים מהמעלה ומהשעה, Minute: וכל מעלה ששים דקים ראשונים וכל ראשון ששים שניים וככה עד עשיריים ראב"ע, ראש' חכמה א. וכל מעלה תחלק אל ששים דקים ר"א בר חייא, אשפירא ב. תנועת השמש ממערב אל מזרח הם שתים האחת המיוחדת לו בגלגלו היוצא אשר יתנועע בכל יום ולילו ששים דקים בקרוב שם ד. שהשעה האחת על דרך המשל ששים דקים והדק ששים שניים והשני ששים שלישיים מו"נ א עג, הקד' ג. שיהיה קצת כל יום מימי השנה אור וקצתו חשך וזה דבר ימשך עד מרחב ס"ו מעלות וכ"ה דקים ועד שם נמשך הישוב רלב"ג איוב כו. וזמן סיבוב כוכב זה בגלגלו לפי דעת וחשבוני התוכניים האחרונים הם שס"ה יום ה' שעות נ"ה דקים מששים בשעה נחמ' ונע', דוד גגז א ח. שהתוכניים הסכימו לחלק כל מעלה ומעלה מש"ס מעלות הגלגל וכו' לששים חלקים והם נקראים דקים שם ל. שבעגולים השמימיים עם המרחק שבין מעלה למעלה חלקו כל מעלה לששים דקים ר"י מקנדיה, מעי' גנים, מספר. נמצא במאה שנה מעלה אחת ובכל יום ולילו עמו נ"ט דקים בקרוב מ' אלדבי, ש'א ב ב. שעה המורגל עליה בחשבון העבור נחלק לאלף ופ' חלקים ונקרא כל חלק מהם דק ובעת שיתקבץ לך אלף ופ' חלקים היא שעה שלמה חשבון העבור לר"מ במז"ל א. — ד) °החלק היותר קטן של הגוף, שאי אפשר לחלקו יותר, Atom: גבול הדק הוא שלא יחלק הדק אין לו לא רטיבות ולא קרירות אשכול הכפר כח. ההכרח הביאם להאמין במציאות הדק אשר לא יקבל חלוק והוא היוצא מן האפס ע"ח לר"א הקראי ד. — קטן.