*1, פ"י, — במלאכת האריגה, מכה ודוחק ומהדק את חוטי הערב זה לזה: רבי יהודה מוסיף (על מלאכות האריגה) אף השובט והמדקדק2 אמרו לו שובט הרי הוא בכלל מיסך מדקדק הרי הוא בכלל אורג (שבת צז:).
1 עי' הערה לקמן.
2 כך בכל הנוסח', וכן בערוך, וכן בהרמב"ם (שבת ט יט). אך ב ירוש' שבת יב יג ג וכמו"כ (פסח' י לג:) המקטט, ועי' זה (קטט). ופרש הערוך: מדקדק על חוט הערב כדי להדחק ולהלחץ עם חבריו. ע"כ. והם דברי הר"ח, אלא שבפרוש הר"ח הנדפס הדברים משובשים קצת. וכעין זה גם רש"י במקום המובא בפנים וז"ל: לאחר שמתח החוט של ערב מכה בכרכר בב' וג' מקומות. ע"כ. ועוד פרוש אחר הביא שם רש"י וז"ל: וי"מ מדקדק משוה האריגה כשיש ב' חוטין כרוכין זה עם זה ומובדלים מן השאר משוה אותן בכרכר או במחט. אך במקום אחר (שם עה:) פרש"י באופן אחר, וז"ל: כשמותח חוט הערב מכה בכרכר עליו במקומות מקומות ליישבן שלא יהא מתוח יותר מדאי שהמתיחה מעכבתו מהתחבר יפה עם הארג. ע"כ. והרמב"ם פרש מדקדק במשמעה אחרת, אמר וז"ל: המדקדק את החוטין ומפרידן בעת האריגה הרי זה תולדת אורג. ע"כ.