°, — א) ת"ז, לנק' דִּקְדּוּקִית, —  מטבע הדקדוק:  הכללים והשרשים שעל דרכי ההקשה והדעות הדקדוקי[ות]ים  (הקד' השרשים לריב"ג).  בהקשה דקדוקית זכרתיה ובארתיה שמה (שם, שרש זלל).  — ב) ש"ז, הַדִּקְדּוּקִי, מ"ר הַדִּקְדּוּקִיִים, כמו מְדַקְדֵּק:  והכל מבואר בכתבי בעלי הלשון והדקדוקיין (הור' הקורא 52).  כי כבר חברו בעלי הלשון והדקדוקיין שלא יעשו על אות אחת שוא ומלך אלא אחה"ע (שם 63).