ב. הֵילָךְ
*, — הרכבה מן הֵי לְךָ, כמו הֵא לך, הנה לך, הרי לך, עי' הֵא, הֵי: ובעצרת אומרים לו הילך מצה הילך חמץ (סוכ' ה ז). חבר שאמר לו עם הארץ הילך ככר זה (תוספתא דמאי ב כא). הילך מאתים זוז ושקול תחתיי מן האוצר (שם ו ד). א"ל השאילני חלוקך א"ל הילך איני כמותך שלא השאלתני (יומא כג.). רצה אומר לו הילך מעותיך רצה אומר לו הילך קרקע כנגד מעותיך (ב"ק טז:). שהיו (הכהנים במקדש) נוטלים מפתחותן בידן וזורקין כלפי מעלה ואומרים לפני הקב"ה הילך מפתחותיך שמסרת לנו (אדר"נ ד). לאחר ג' ימים (מיום המיתה) כריסו של אדם נבקעת ומוסרת לפה ואמרה לו הילך מה שגזלת וחמסת ונתת לי (מד"ר ויקר' יח). לא יאכל סלת לבדה אלא יאכל סלת ובשר כאדם שאומר לחבירו הילך רכיך הילך בשר (מגי' תענ' ח).