*, הֵימֶנּוּ, הֵימֶנָּהּ, הֵימָךְ, — כמו ממנו: חבית שנשברה מצילין הימנה מזון שלש סעודות (שבת כב א).  שובר אדם את החבית לאכול הימנה גרוגרות (שבת כב ג).  בטלה הימנו גזרת שבעה (מו"ק ג ה).  עשה מאמר ביבמתו ונתן לה גט צריכה הימנו חליצה עשה מאמר וחלץ צריכה הימנו גט (יבמ' ה ב).  בת ישראל לכהן ובת כהן לישראל וילדה הימנו בת והלכה הבת ונישאת לעבד או לנכרי וילדה הימנו בן (שם ז ה).  יטלנו (הגט) הימנה ויחזור ויתננו לה ויאמר הרי את מותרת לכל אדם (גיט' ט א).  היטה את החבית ונטל הימנה רביעית (ב"מ ג יב).  שהיה אביו מודר הימנו הנאה (נדר' ה ו).  הימנו ולמטה מותר הימנו ולמעלה אסור (שם ט ז).  ניטל הכבד ולא נשתייר הימנו כלום (חול' א ג).  נטל מקצת פאה וזרק על השאר אין לו בה כלום ר"מ אומר קונסין אותו ונוטלין הימנו זו וזו (תוספתא פאה ב א).  עני שנותן פרוטה לתמחוי ופרוטה לקופה מקבלין הימנו (שם ד י).   והראהו גואל ישראל שעתיד לעמוד הימנו (ספרי, הברכה שנז).  הרי גבור אלא שהלה גבור הימנו (שם, עקב נ).  משיערה מעפרתו הימנו (שבת ט:).  קלל את האדמה הכל ניזונין הימנה (יומ' עה.).  בעבד שיש לו לרבו קורת רוח הימנו (כתוב' מ:).  השני נוח לי הראשון קשה הימנו (ב"ב ל:).  אין בע"ח גובה הימנו (שם מד:).  מותר ליכנס לביתו ולשתות הימנו צונן (נדר' כא.).  אינו צריך שיטול הימנה (מהירך) גיד הנשה (חול' צד.).  טיפה שהצדיק נוצר הימנה (נדה לא.).  נפטר ממנו (מרבו) ונוטל הימנו רשות (דא"ר ה).  לבאר עמוק מליאה צונן והיו מימיה צוננין ויפין ולא היתה בריה יכולה לשתות הימנה (מד"ר בראש' צג).  למלך שנטל אשה היה אומר אין נאה הימנה אין משובחת הימנה אין מיושבת הימנה (שם במד' ב).  אין הימנו תוחלת (שם).  באחד שהיה לו דין ובא אצל הדיין וכו' וחייבו יצא מלפניו ואמר אין דיין שוטה הימנו (שם, שמות לא).  אפילו מצוה אחת שהיתה בידן נתערטלו הימנה (שם בראש' יט).  באו חכמים אצלו ליקח הימנו אבן אחת טובה שנאבדה מכלי כהן (שם דבר' א).  ופגע (יעקב) בעשו וניצול הימנו (תנחומא שמיני ג).  מודרני הימך הוא אסור וחבירו מותר (נדר' ה.).  וכל הימך לומר שבשביל אלו המועדות עשה את הלבנה (מד"ר שמות טו), ר"ל האם תוכל לאמר שבשביל וכו'.  אני פורע מן השר שלך ומכה אותו בצרעת ואח"כ אני פורע הימנך (תנחומא תזריע טז).  —  לא כל הימנו, לא כל הימך, הימנך, וכו', ר"ל אין אנו משגיחים בו, אין לו הכח לזה: כתב סופר גט לאיש ושובר לאשה וטעה ונתן גט לאשה ושובר לאיש וכו' לא כל הימנו מן הראשון לאבד זכותו של שני (גיט' ח ח).  המכיר כליו וספריו ביד אחר ויצא לו שם גניבה בעיר ישבע לו לוקח כמה נתן ויטול ואם לאו לא כל הימנו שאני אומר מכרן לאחר ולקחן זה הימנו (ב"ק י ג).  האומר אם מת הוא לא תקברוהו מנכסיו אין שומעין לו לאו כל הימנו שיעשיר את בניו ויפיל עצמו על הציבור (כתוב' מח.).  נכרי שניסך יינו של ישראל וכו' מתירין משום שני דברים וכו' שאומר לו לא כל הימנך שתאסר ייני לאונסי (ע"ז נט:).  ועל ה' אלהינו אמרו לא כל הימנו לבור לו את העליונים וליתן לנו את התחתונים (מד"ר בראש' לח).  וראשון שאמר לשני טול דמים שנתת לי והחזיר לי עבד שלא כדין הוא עושה לאחר שגידלו שני והשביחו ולא כל הימנו אלא יתן לו דמי מומיו (תשו' הגא', JQR XX).