הִיר
°, פ"ע, עבר הָר, הַרְתִּי, עת' יָהִיר, — היה זריז: אין יהיר1 אלא לשון זרִיזות שנאמר חזית איש מהיר במלאכתו (סדר אליהו רבא, אי"ש טז).
1 ובהערת מאיר עין שם: לדעת בעל הספר שרש היר ענינו זריזות וכן בערבית היר, ע"כ. אך היר ھير משמעתו הרס.
°, פ"ע, עבר הָר, הַרְתִּי, עת' יָהִיר, — היה זריז: אין יהיר1 אלא לשון זרִיזות שנאמר חזית איש מהיר במלאכתו (סדר אליהו רבא, אי"ש טז).
1 ובהערת מאיר עין שם: לדעת בעל הספר שרש היר ענינו זריזות וכן בערבית היר, ע"כ. אך היר ھير משמעתו הרס.