הִיר
°, פ"ע, עבר הָר, הַרְתִּי, עת' יָהִיר, — היה זריז: אין יהיר1 אלא לשון זרִיזות שנאמר חזית איש מהיר במלאכתו (סדר אליהו רבא, אי"ש טז).
1 ובהערת מאיר עין שם: לדעת בעל הספר שרש היר ענינו זריזות וכן בערבית היר, ע"כ. אך היר ھير משמעתו הרס.
התרצו להשתתף בתחרות הכתיבה (נושאת הפרסים) של פרויקט בן־יהודה? כל הפרטים וטופס ההרשמה כאן.
מאת:
אליעזר בן־יהודה
נחלת הכלל
[?]