* 1, ש"נ, — מָזֹר ותחבשת למכה,; Kompresse; compress(e) מחזירין רטיה במקדש אבל לא במדינה (עירוב' י יג). וגלד שחוץ למכה והרטיה שעליה (מקוא' ט ב). איספלנית מלוגמא ורטייה אין בהם משום כלאים (תוספת' כלאים ה כה). יוצאין (בשבת) באיספלנית ובמלוגמא וברטייה שעל גבי המכה (שם שבת ה ה). לבש שתי כתנות וכו' או שנתן רטייה על גבי בשרו תחת בגדיו ועבד עבודתו פסולה (שם מנח' א ח). שלש על שלש שעשאו לאספלנית מלוגמא ורטיה טהורה, שלשה על שלשה שעשאו לאספלנית מלוגמא ורטיה טמאה (שם כלים ב"ב ו ט). אספלנית מלוגמא ורטייה שעל בית הסתרים, ר' אומר חוצץ (שם מקוא' ז י). בשר ודם במה שהוא מכה אינו מרפא אלא מכה באזמל ומרפא ברטייה (מכי' בשלח ה). משל למלך שהכה את בנו מכה גדולה והניח לו רטיה על מכתו (ספרי  דבר' מה). נותנין רטייה על גבי מכה מערב שבת והיא מתרפ' והולכת בשבת (ירוש' שבת א ה). מכה שנתרפאת נותנין עליה רטייה שאינ' אלא כמשמרה (ר' יוסי בי רבי בון, שם שם ו א). הממרח רטייה בשבת חייב משום ממחק (בבלי שם עה:). רטיה שפרשה מעל מכה מחזירין בשבת (ת"ר, עירוב' קב:). ומגלה מקצת הרטיה ומקנח פי המכה (ר' יהודה, שם שם). שלשה דברים התירו סופן משום תחלתן, ואלו הן, עור לפני הדורסן ותריסי חנויות וחזרת רטיה במקדש (עולא, ביצ' יא:). אם יפול אדם מראש הגג כל גופו לוקה והרופא נכנס אצלו ונותן לו רטיה בראשו וכן בידיו וכן ברגליו ובכל איבריו, נמצא כולו רטיות (מד"ר שמות כז). משל לתלמידו של רופא שנתן רטייה על מכה אחת ונתרפאת (שם שם מח). בשר ודם אין מקדים רטייה עד שרואה המכה, אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא מקדים הרטיה ואחר כך הוא מכה (ר' שמעון, שם שה"ש, שני שדיך). —  ובסהמ"א: שאם ימהרו לרפא עיניהם בכחלים וברטיות ובתיקון מאכלם וכו' אפשר שיגיעו אל הבריאות (ר"י א"ת, חו"ה, היחוד י). ולפניו רטיות למכות טריות, ותעלות וארוכות לכל מחלה ערוכות (ר"י חריזי, תחכ' ל, 251). ואתי רפואה מצויה לכל כאב וכויה אשר בגויה ולנשיכת צפעון וחיה, ובידי רטיה לכל מכה טריה (שם שם 252). אכילה בלא שתיה כמכה בלא רטיה (מובא בהערת דודזון בספר שעשועים לר"י זבארה, 13). ורחץ המכה בשתן נער ושים הרטיה עליו (נרבוני, ארח חיים, במורסות, כ"י ביהמ"ד שכטר). שבמקום הכאב עושים רטיה וחובשים אותו (אוהב משפט לאיו', סב:). מנוגע ואין רטיה, נשוך מנחש ואין צרי (ר' אליהו הכהן, שבט מוסר יב). — ואמר הפיטן: אם יקיפם ראש ותלאה וכו' רטייה ישיגו לנחלה (ינאי, אם יכהה, קרוב' ויקר', זולאי, קלג.). דרוש והעל רטיה לפני טריה (ר"א קליר, אשא דעי, מוסף א ר"ה). טריה לרטיה יגלגל בו באזמל, נס בתוך נס ינוסס חומל (שלמה הבבלי, אחשבה לדעת, זולת שבת בראשית). כקומת תמרה קומתו, כרופא טוען רטייתו וכו' (עבודת יוה"כ, Elbog., Stud. עמ' 15). בארץ עד לא דבקו רגבים, גבך שבעה דברים היו מגבבים, דת וכס ורטית בנים שובבים, הוד גן עדן ועלק הבהובים וכו' (רש"י, אז  טרO, סליח' צו"ג). מכתה טריה לא מצאה רטיה (ראב"ע, איך קול, איגר 155). הלובש צדקה, ולו כמעיל עטויה, וממכה עצמה מתקן רטיה (יצחק בן מאיר, ישראל עמך, סליח' לבה"ב). — ואמר המשורר: וחושי סמכו לבי בתחבשת וברטיה (ר"ש הנגיד, הבמות, ברודי, 5; שם ששון, יא). נפשי, אם לבבי תפדי ממכה טריה, חסד האלהים קוי יהיה לך רטיה (ר"י הלוי, נפשי, דיואן ג, 195).