*הֶקֵּף, ש"ז, כנ' הֶקֵּפוֹ, – שה"פ מן נקף, א) הֶקֵּף העגול, הקו המקיף במרחק שוה מהמרכז, Umkreis; périphérie; circumference: כל שיש בהקיפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח ערוב' א ה. עמוד שהוא מוטל לאויר אם יש בהקיפו1 עשרים וארבעה טפחים מביא את הטומאה תחת דפנו אהל' יב ז. כמה יהא בהקיפה (של הקורה) ויהא בה פותח טפח בזמן שהיא עגולה הקיפה שלשה טפחים שם ו. ומרדע שאמרו אין בעביו טפח ויש בהקיפו טפח וגזרו על הקיפו משום עביו שבת יז.. סוכה העשויה ככבשן אם יש בהקיפה כדי לישב בה כ"ד בני אדם כשרה סוכה ז:. הרוצה לדבק תורה נביאים וכתובים כאחד מדבק ועושה בראשו כדי לגול עמוד ובסופו כדי לגול היקף ב"ב יג:. אין עושין ספר תורה לא ארכו יותר על הקיפו ולא הקיפו יותר על ארכו שם יד.. בהמה שנשבר בה עצם ויוצא לחוץ אם עור ובשר חופה את רובו כשר וכו' ורובו שאמרו לרוב ארכו ורוב הקיפו הלכ' פסוקות, שחיט'. שיתבונן להיות הקיפו של ספר כארכו שאם הקפנו על הקיפו חוט יהיה מדתו ששה טפחים ר"י ברצלוני, הלכ' ס"ת כ. ומהדק עד שיעשה היקף הכרך ששה טפחים רמב"ם, הלכ' ס"ת ט ג. כל שיש לו ארבע רגלים וארבע כנפים שחופות רוב אורך גופו ורוב הקף גופו הוא, מאכ' אסור' א כב. והקו העובר על הנקודה הזאת יצא אל היקף הארץ אל שני צדיה והיה מבריח מן הקצה אל הקצה הגיון הנפ' לבר חייא נ. גולגולת שנחבס רוב גבהה ורוב הקיפה רמב"ם שחיט' י ו. ואם היה בהקיפה שלשה טפחים יש בה רוחב טפח הוא, שבת יז כו. – ב) °עצם פעולת דבר שמקיף את חברו: והסכים מהלכי הככבים למה שיראה על שני שרשים אם גלגל היקף או גלגל יוצא חוץ למרכז וכו' גלגל הקף סובב על גלגל אחר ולא יהיה סבובו סביב מרכז הגלגל ההוא הנושא אותו וכו' והוא שיהיה גלגל ההיקף מתגלגל ומחליף כל מקומו ר"ש א"ת, מו"נ ב כד. במצוע האור והחושך הנמשכים אחר יושרם והקפם סביב הארץ שם א עב. והרבה פעמים יבחרו מולדי מזלות לזריעה ועשונים והקפים יקיף אותם הנוטע או הזורע שם ג לז. התנועות אשר לגרמי כוכבי לכת בעובי גלגליהם כי אינם תנועות סביב הארץ אבל על הקפים קראום גלגלי ההקפות אמונה רמה א ח. – ובמשמ' °עגול, מעגלה: כיצד מפיסין עומדים בהיקף ומסכימין על מניין שמונים מאה או אלף רמב"ם, תמיד' ומוספ' ד ג. – ג) בהגיון, °מה שכולל ומקיף הרבה דברים: ונקרא כל (במשפט כל אדם חי) ההקף הכללי המחיב מלות ההגיון ב. ונקרא קצת (בהמשפט קצת האדם כותב) ההקף החלקי המחיב שם. ונקרא אין אחד (בהמשפט אין אחד מבעלי החיים אבן) ההקף הכללי השולל שם. ונקרא אין כל (בהמאמר אין כל האדם כותב) ההקף החלקי השולל ויהיו ההקפים ארבעה וכו' ואם יחובר בנושא המשפט הקף כלל כמאמרנו האדם כותב קראנו זה המשפט סתמי רצוננו לאמר שהוא סתום ולא נגדר בהקף שם. והבדלת מיני הזיבות לאיש ולאשה וכמות הקפי הנדות כוזרי ב סד. – ומה שמצוי בהרבה ענינים: הקף השביעיות סדור בהרבה ממצותינו הננו מחזיקים במלאכה ששת ימים ובשביעי נשבות ואחר שבע שביעיות של שנים ג"כ נשבות שנה אחת ס' החינוך, מצוה של.
1 במשנ' מנֻקד' כ"י פרמה נקוד הֵקֵּיפוֹ