°, ש"ז, — כמו הֶקֵּשׁ, הֲקָשָׁה, בהגיון משפט הגיוני בנוי ע"פ חקי ההגיון מהקדמות ותולדה: אם יטעון טוען ויאמר כי האמנתי בעלה פלונית קשיון על מה שראיתי בעיני בעלה פלונית והקשתי במדעי הקשיון הפלוני, כבר ראוי שנבחון ונבדוק קשיוניו, אם נמצא שהוא מבטל בהקישו מדע אחר וכו', ראוי שנעזב הדבר המועט וכו' ונסמוך על הקשיון הכללי1 (המתרגם הקדום של אמונות ודעות, הקדמת המחבר, MGWJ 1870, עמ' 404). וכאשר בזה הדבר מצאתי זה הקשיון בטל (ר' ברכיה הנקדן, גלנץ, פסקה יד). קשיון, קיאס (בערב') (לקוטים מן ספר המליצה לר' שלמה בן ר' שמואל, בכר, 74).