ב. נקש

* 1, ממנו *ב. נָקַשׁ, *הֶקֵּשׁ, *הַקָּשָׁה, °נְקִישָׁה.



1 גם בארמ' וסורית. בערב' נקשׂ نقس. וגם נקשׁ בהוראה מיוחדת שאולה מהארמית. עי' Frä. Aram. Fremdw. im Arab. 194.

חיפוש במילון: