*, – מלת הרמז, כמו הֵן, הִנֵּה, ומשמשת א) לפני שמות ופעלים קצת במשמ' הנה לך, da; voici; here: אומר לו הרי שלך לפניך (ב"מ ו ג). לאדם שהיה מוכר ארגמן והיה מכריז הרי ארגמן (מד"ר דבר' א). הרי לך מה שרצית (שם במד' ט). שעשו עצמן קדרין והיו צווחין הרי קדירות מי שרוצה יבא ויקנה (תנחומא שלח א). אמר ישי לדוד בנו הרי השעה לקיים אותו הערבות של זקינך (שם ויגש ט). כל מי שהוא משמר את התורה באמת הרי גן עדן לפניו וכל מי שאינו משמר את התורה באמת הרי גיהנם לפניו (שם שמות י). – ועם ו החבור: אמר להם הרי הכסף והרי הדורון והרי אחיכם (מד"ר בראש' צא). אמר לו המלך ומה אתה מבקש שאתרצה לה הבא הנייר והלבלר משלך והרי כתב ידי (שם דבר' ג). והרי הדם מנטף אחר מותו ויורד לאותה גומא שם יד. – וקצת במשמ' ראֵה: מניח על הסלע או על הגדר ואומר הרי הן מופקרים לכל מי שיחפוץ (נדר' ד ח). שמע מן התינוקות אומרים הרי אנו הולכים לספוד ולקבור את איש פלוני (יבמ' יו ה). והלה אומר לו הרי פירות הללו נתונין לך במתנה (תוספתא שביעי' ו כה). אמר הרי זו עשויה תרומה ומעשר על פירות שיש לי בתוך ביתי (שם תרומ' ב ח). א"ל ר' יוחנן לרב שמן הרי אתה ברשותנו עד שתבוא אצלנו (סנה' ה:). שהוא (הבלן) אומר לו הרי המרחץ פתוח לפניך הכנס ורחוץ (מעי' כ.). אמר ר' לוי הרי אמרת את הקלה אמור את החמורה (מד"ר שמות א). מיכן ואילך אומרת לו ילדה (המואבית) הרי אתה כבן בית שב ברור לעצמך (שם במד' כ). – ועם ו החבור, קצת כעין תולדה או הפך מהקודם: מי שישב בדרך ועמד וראה והרי הוא סמוך לעיר (ערוב' ד ד). מעשה בצלמון באחד שאמר אני איש פלוני בן איש פלוני נשכני נחש והרי אני מת (יבמ' יו ו). קדשתיה וגרשתיה כשהיא קטנה והרי היא גדולה (קדוש' ג ח). שגזל שדה מחבירו ומכרה לאחר והשביחה והרי היא יוצאת מתחת ידו (ב"ק צה.). מעשה ונשתהה ולד א' אחר חבירו ג' חדשים והרי הם יושבין לפנינו בבית המדרש (נדה כז.). – ב) אחרי מאמר תנאי במשמ' אִם, משמש הֲרֵי לחשיבות התנאי קצת במשמ' אָז, אם כן, dann; alors; then : מרחץ שהוסקה בתבן או בקש של שביעית מותר לרחוץ בה ואם מתחשב הוא הרי זה לא ירחוץ (שביע' ח יא). נתערב אחד מהם (מהמינים שחייבים בחלה) בכל המינים הרי זה עובר בפסח (חלה א ב). והמעמץ עם יציאת הנפש הרי זה שופך דמים (שבת כג ה). החכם שאסר את האשה בנדר על בעלה במקור נדפס "בעלך". הרי זה לא ישאנה (יבמ' ב י). החולץ ליבמתו הרי הוא כאחד מן האחין לנחלה (שם ד ז). המגרש את אשתו ונשא אחיו את אחותה ומת הרי זו פטורה מן החליצה (שם ח). עשה מאמר ובעל הרי זו כמצותה (שם ה ב). המקדש בתרומות וכו' הרי זו מקודשת ואפילו ישראל (קדוש' ב י). השכיר לו את חצירו ואמר לו אם מעכשיו אתה נותן לי הרי היא לך בעשרה סלעים לשנה (ב"מ ה ב). הבית והעליה של שנים נפתחה העליה ואין בעל הבית רוצה לתקן הרי בעל העליה יורד ודר למטה עד שיתקן לו את העליה (שם י ב). קנה בה בית דירה הרי הוא כאנשי העיר מיד (ב"ב א ה). כל המרבה בבדיקות הרי זה משובח (סנה' ה ב). הניעור בלילה והמהלך בדרך יחידי וכו' הרי זה מתחייב בנפשו (אבות ג ד). האומר אהא הרי זה וכו' הרי עלי לשלח פרע הרי זה נזיר (נזיר א א). כל שיש ממנו לאשים הרי הוא בבל תקטירו (ספרא ויקר' יב). אם נתן כן בין בתחלה בין באמצע בין בסוף הרי זו פאה (תוספתא פאה א ה). בעל הבית שנתן פיאה לעניים ובא עני אחר ונטל מאחריה הרי זה זכה (שם ב ב). אימתי אמרו קמה מצלת את העומר בזמן שלא ניטלה מבינתיים הא ניטלה מבינתיים הרי זו אינה מצלת (שם ג ה). ישראל שקנה שדה בסוריא הרי הוא כקונה בפרואר שבירושלם (שם תרומ' ב י). עבר עבירה שחייבין עליה חטאת הרי הוא חייב חטאת סקילה הרי הוא חייב סקילה כללו של דבר שכור הרי הוא כפיקח לכל דבר (שם ג א). היה עומד ומתפלל באסרטיא או בפלטיא הרי זה מעביר מפני החמור ומפני הקרון (ירוש' ברכ' ה א). הפועלים שהיו עושין מלאכה עם בעל הבית הרי אלו מברכין ברכה ראשונה (שם ח). ראה מים ששוטפין ובאין הרי זה גודר בפניהם (ב"מ לא.). בזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו הרי כולן מכורין (ב"ב סה:). אם בראת פה לארץ מתחלת ברייתו של עולם הרי יפה ואם לאו יברא ה' עכשיו פה (תנחומא קרח ג, הוספה). – ג) לפני התחלת משפט כעין פתיחה ובמשמעת אִם, והערה לשומע שישים לבו להנאמר, wenn; si; if: אמרו לפני ר' יהודה הרי שהוא מועד לשבתות ואינו מועד לחול אמר להם לשבתות משלם נזק שלם (ב"ק ד ב). הרי שהיה עומד בשדה ערום או שהיה עושה מלאכתו ערום הרי זה מכסה עצמו בתבן ובקש ובכל דבר וקורא וכו' הרי שהיתה מטפחת של בגד ושל עור חגורה לו על מתניו הרי זה קורא (תוספתא ברכ' ב יה). הרי שבא בעל הבית ומצאו ואמר לו כלך לך אצל יפות אם היו יפות אינו חושש משום גזל (שם תרומ' א ה). הרי שהיה חייב לחבירו מנה ובא בב"ד ולא הספיק ליתננו עד שבא בעל חוב של נגזל וכו' (ספרי נשא ג). הרי שהיה עסוק עם המת בקבר והגיע עונת ק"ש הרי זה פורש למקום טהרה (ירוש' ברכ' ב ג). הרי שנתן לתוך פיו ושכח ולא בירך אם היו משקין פולטן (שם ו א). הרי שהיה שם כתוב על בשרו הרי זה לא ירחץ ולא יסוך (יומ' ח.). הרי שדחף את חבירו מראש הגג או מראש הבירה ומת (ב"ק צ:). הרי שאכלה שנה ראשונה בפני שנים שנייה בפני שנים שלישית בפני שנים מהו אמר לו הרי זו חזקה (שם ע:). הרי שבא ואמר אבד שטר חובי וכו' (ב"ב קסח:). הרי שהיו נושין בו אלף זוז ופרע מהן ה' מאות זוז עדים מקרעין את השטר וכותבין לו שטר אחר מזמן ראשון (שם קעא.). הרי ששקעה ספינתו של אחד בים ויש לו קרקע על הארץ יעמוד (מד"ר ויקר' כב). – ד) כמו הֲלֹא: לקחו גדיש של תבואה וכו' ואחר שיתפו צריך לעשר על הכל זה שהביא שהרי שבלים משלו וזה שהביא שהרי שבלים משלו (תוספתא דמאי ו יא). הרי אין אדם עושה כל שדה פיאה (ירוש' פאה א א). אבל מה אעשה שהרי אמרו חכמים אין ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה (ספרי קרח ק"ז). אל תהי רגיל לעשות כן שהרי שנינו לא היה מאריך בתפלתו כדי שלא להבעית את ישראל (יומ' נג:). כל הישוב כולו תחת כוכב אחד יושב תדע שהרי אדם נותן עינו בכוכב אחד הולך למזרח עומד כנגדו לארבע רוחות העולם עומד כנגדו (פסח' צד.). שהיו בעלים מרדפין אחריהם ואשה וקטן מסיחים לפי תומם וכו' והרי נחיל של דבורים מסיח לפי תומו הוא (ב"ק קיד:). ואת דכא ושפל רוח וכו' אני את דכא שהרי הקב"ה הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני (סוט' ה.). אין אומרין בטרפות זו דומה לזו שהרי חותכה מכאן ומתה חותכה מכאן וחיה (חול' מח:). בא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה שהרי מפניהם (של מביאי בכורים) עומדין ומפני תלמידי חכמים אין עומדין (שם נד:). – ובחבור עם מלת הגוף: האומר לבניו הריני שוחט את הפסח (פסח' ח ג). אמר הריני נזיר (נדר' ב ג). ראה אחד שהפריש תרומה ומעשר ואמר הריני כמה שאמר זה (תוספתא דמאי ח יב). אמר הריני תורם (שם תרומ' ה ו). אם אתם מקיימים אותם מוטב ואם לאו הריני נוטל נשמתכם (שבת לב.). א"ל ר"ע הריני מוסיף על דבריך (שם סח:). אמר להם בשבילכם הריני מוחל לו (תענ' כ:). הריני עליך חרם (נדר' ה.). שיכול לומר הריני כאלו התקבלתי (שם כד.). אמר להן הריני מוטל לפניהם כאבן שאין לה הופכים (סנה' יד.). כל מה שאתם רוצים הריני עמכם (מד"ר שמות א). אם זכיתם הריני הופך לכם קללות לברכות (שם ויקר' לה). אמר הקב"ה הריני מכתיב עליו (על שמואל) כל ימי חייו שיקבל שכר כל ימים שהיה בעולם (שם במד' ג). אלא הריני מניחן עד שיבא בעל הפרדס (תנחומא לך לך ה). עכשיו הריני נותן לך שני חלקים יותר מאחיך (שם י). אלא הריני קורא אותו שיכנס (שם ויקר' א). – והריני: אמר (אברהם) לפני הקב"ה רבש"ע מה הנאה יש לי בכל הברכות והריני הולך מן העולם בלא בנים (מד"ר שמות לח).