1, ש"ז, מ"ר זְבוּבִים, —  מין שרץ העוף קטן בכנפים זגות מצוי בבית בפרט בימי החֹם, והוא הזבוב הביתי, ויש מהם עֹקצים וארסיים והם הדבקים בבהמות, והזבוב המצרי, וכדומה, Fliege: mouche; fly: והיה ביום ההוא ישרק יי' לַזְּבוּב אשר בקצה יארי מצרים ולדבורה אשר בארץ אשור (ישע' ז יח). חמשה נהרגין בשבת ואלו הן זבוב שבארץ מצרים וצירעה שבנינוה וכו' (שבת קכא:). —  והזבוב הביתי: י' נסים נעשו לאבותינו בבהמ"ק לא הפילה אשה וכו' ולא נראה זבוב בבית המטבחיים (אבות ה ה). יש לך אדם שהזבוב נופל בכוסו ומניחו ואינו טועמו (תוספתא סוט' ה ט). אליהו ז"ל שאל לרבי נהוריי מפני מה ברא הקב"ה שקצים ורמשים בעולמו אמר לו לצורך נבראו וכו' זבוב לצירעה פשפש לעלוקתה נחש לחפפית (ירוש' ברכ' ט ג). יצר הרע דומה לזבוב ויושב בין שני מפתחי הלב (גמ' שם סא.). ושאר כל מיני פורעניות כגון חיכך חגב זבוב וצירעה ויתושין ושילוח נחשים ועקרבים לא היו מתריעין אלא צועקין (תענ' יד.). אם זכה אדם אומרים לו אתה קדמת למלאכי השרת ואם לאו אומרים לו זבוב קדמך יתוש קדמך (מד"ר בראש' ח). יש לך אדם זבוב שכן ע"ג כוסו והוא נוטלו ומניחו כמות שהוא (שם במד' ט). למה היה עמלק דומה לזבוב שהוא להוט אחר המכה כך היה עמלק להוט אחר ישראל (תנחומא תצא יב). —  ואמר המליץ: פעמים שיחנק האדם הגדול בזבוב (מעל' המדות, אהב' האל). והבער בעזבו את חמודות חברו עד יגלה את קלונו, דמותו כזבוב עת יעזב כל מתום הגוף ויפול על שחינו (שירי מ' דרעי, לקו"ק צג). הזמן ישלח חפשי הזבוב, ויתן הנשר בכלוב (ר' קלוני', אבן בחן עז). הענק לפעמים בזבוב נחנק (עמנ', מחב' יא). —  °וכנף הַזְּבוּב, משל לדבר קל וחלש: גם כי אתה כרת עמי ברית בהר, והתנית לי שלום כנהר, ואחרי זאת ככנף הזבוב וכרגל הנמלה, הפרת ברית בנקלה, הכזה יעשה בתוך קהלה (רשב"א, מנח' קנא' מ). —  וכמו ש"נ: ולא אצלתי מחכמת חכמים אלא כשם שזבוב הזו הטובלת בים הגדול ומשהו מחסרה (מסכ' סופרים יו ח). —  ומ"ר: זְבוּבֵי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט (קהל' י א). הצד זבובין ויתושין (תוספתא שבת יב ד). ארורה האדמה בעבורך שתהא מעלה לך דברים ארורים כגון יתושין ופרעושין וזבובין (מד"ר בראש' כ). משל לבן מלכים שהיה ישן ע"ג עריסה והיו זבובים שוכנים עליו וכיון שבא מניקתו וברחו מעליו (שם סט). אפילו דברים שאת רואה בעולם מיותרין כגון זבובין ופרעושים ויתושין אף הם בכלל ברייתו של עולם (שם קהל', ויתרון ארץ). אמר רבי יוחנן הזהרו מזבובי בעלי ראתן (שם ויקר' טז). —  וּזְבוּבֵי מָוֶת, °°כנוי של גנאי לאנשים פחדנים: התחבאו זְבוּבֵי מָוֶת בואו בנקרת סלע הן עתה תעוז ידי אחשוף זרועי אני (ניר דוד לשלום הכהן). —  ואמר המשורר: אבל משפט הזמן יאכיל נשריו בשר רמה וצופו אל זבוביו (שירי משה דרעי הקראי, לקו"ק פג). 

גז. —  דבורה. —  *זמזום. —  *יבחושין. —  *יתוש. —  צרעה. —  קרץ.