1, זֹנָה, ש"נ, מ"ר, זוֹנוֹת, זֹנוֹת, — א) אשה המפקרת א"ע לכל איש, Hure; prostituée, putain; harlot: וירא שם אשה זוֹנָה ויבא אליה שופט' יו א.  ואשבע אותם וינאפו ובית זוֹנָה יתגודדו (ירמ' ה ז).  ויראה יהודה (את האשה שישבה על הדרך) ויחשבה לְזוֹנָה כי כסתה פניה ויט אליה אל הדרך ויאמר הבה נא אבוא אליך (בראש' לח יה-יו).  ויאמרו (בני יעקב כאשר לקח שכם את דינה אחותם) הַכְזוֹנָה יעשה את אחותנו (שם לד לא).  אשה זֹנָה וחללה לא יקחו (ויקרא כא ז).  ומצח אשה זוֹנָה היה לך מאנת הכלם (ירמ' ג ג) .  לא תביא אתנן זוֹנָה ומחיר כלב בית יי' אלהיך (דבר' כג יט).  מה אמלה לבתך נאם אדני יי' בעשותך את כל אלה מעשה אשה זוֹנָה שלטת בבנותיך גבך בראש כל דרך ורמתך עשיתי בכל רחוב ולא הייתי כַּזּוֹנָה לקלס אתנן (יחזק' יו ל-לא).  ויבוא אליה כבוא אל אשה זוֹנָה כן באו אל אהלה (שם כג מד).  לכן זוֹנָה שמעי דבר יי' כה אמר אדני יי' יען השפך נחשתך ותגלה ערותך בתזנותיך על מאהביך וכו' וגליתי ערותך אלהם (שם יו לה-לז).  ויתנו הילד בַּזּוֹנָה והילדה מכרו ביין (יוא' ד ג).  כי בעד אשה זוֹנָה עד ככר לחם (משלי ו כו).  כי שוחה עמקה זוֹנָה ובאר צרה נכריה (שם כג כז).  פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה (יבמ' סא:).  זונה זו מופקרת (שם).  אמרו עליו על ר"א בן דורדיא שלא הניח זונה אחת בעולם  שלא בא עליה פ"א שמע שיש זונה בכרכי הים וכו' נטל כיס דינרין והלך (ע"ז יז.). — ושירת הַזּוֹנָה: מקץ שבעים שנה יהיה לצר כשירת הַזּוֹנָה קחי כנור סבי עיר זוֹנָה נשכחה היטיבי נגן הרבי שיר למען תזכרי (ישע' כג יה-יו) . — ומ"ר: אז תבאנה שתים נשים זֹנוֹת אל המלך (מ"א ג יז).  וישטף את הרכב (שנתלכלך מדמי המלך אחאב המֻכה) על ברכת שמרון וילקו הכלבים את דמו וְהַזֹּנוֹת רחצו2 (שם כב לח).  כי הם עם הַזֹֹנוֹת יפרדו ועם הקדשות יזבחו (הוש' ד יד).  לכל זֹנוֹת יתנו נדה ואת נתת את נדניך לכל מאהביך ותשחדי אותם לבוא אליך מסביב בתזנותיך (יחזק' יו לג).  ורועה זוֹנוֹת יאבד הון (משלי כט ג).  תיקנתם שווקים להושיב בהן זונות מרחצאות לעדן בהן עצמיכם (ע"ז ב:).  גזרו עליו (על ר"ח בן תרדיון) לשריפה ועל אשתו להריגה ועל בתו לישב בקובה של זונות (שם יז:). — ומשל: זונות מפרכסות זו את זו (שבת לד.).  ואומר המשל בן הזונה מסלק לאמו מהאשם (תולד' יצחק לר"י קארו לד.), כי עפי"ר פניו דומים לפני הבעל. — ובהשאלה למי שנוטה מדרך הטוב בכלל, שבוגדת במי או במה שהיא חיבת להיות נאמנה לו: איכה היתה לְזוֹנָה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים (ישע' א כא).  — ב) שֵם לכלי זַיִן, Waffe; arme; weapon: וְהַזֹּנוֹת3 רחצו (מ"א כב לח). — ג) *חלק מהאוכף, עצים הנתונים בקצהו מאחור ומלפנים: יש מי שמפרש התפיות הזונות4 והם העצים הנתונים עליו שמאחור ושמלפנים (ערוך, ערך אכפא).

שמות נרדפים לזונה: *יוצאת חוץ. — *מופקרת. — נואֶפֶת. — *נַפְקָה. — סוֹטָה. — *פרוצה.

אֶתְנָן , שכר הזונה. — גַּב, מקום משכבה. — נֵדָה, נָדָן, כמו אתנן. — *קוּבָה של זונות. — רָחָב הזונה, מפורסמת ביפיה. — שִׁית.