פ"י, — זִעְזַע אותו, הניעו והנידו בחזקה, בכח aufrütteln; secouer; to shake : הלוא פתע יקומו נשכיך ויקצו מְזַעְזְעָיךְ והיית למשסות למו (חבק' ב ז).  אבנים שזעזעתן המחרישה (שבי' ג ז).  נעקר הסלע מצדו או שזעזעתו המחרישה או שזעזעו ועשאו בעפר (ערלה א ג).  זעזע את הימים והראה את בן הפילים וכו' זעזע את הישוב והראהו את הצב וכו' זעזע את המדבר והראהו שם את הדואר (מד"ר שמות טו).  תן דעתך שאם הטיתה את הדין שאת מזעזע את העולם שהוא אחד מרגליו (שם דבר' ה).  אמר רב הונא נוח לו לאדם לזעזע כותל שש אמות על שש אמות ולא לזעזע אבר אחד מאבריו (של אבנר) (מדה"ג, ויחי).  ולא ייגע ולא יזעזע גופו ולא יטייל עד שיתעכל המזון שבמעיו (רמב"ם, דעות ד ג).  זעזעו (את האילן) ולא עקרו ואח"כ מלא סביבותיו בעפר (הוא, מע"ש י יא).  — ואמר הפיטן: תסתר לאלם תרשישים מרון, כְּזִיעֲזַעְתָּ עולם מפני חרון, כלהטה האש בין שני בדי ארון (קינ' לת"ב, על חורבן).

— נִתפ', * נִזְדַּעְזַע: היה אוכל בתרומה והרגיש שנזדעזעו אבריו (נדה ה ב).  ויחרד כל העם אשר במחנה מלמד שנזדעזעו (מכי' יתרו, החדש ג).  שעד שלא פשטו ידיהם בעבירה מה נאמר בהם ומראה כבוד יי' כאש אוכלת לא יראים ולא מזדעדעים (ספרי נשא א).  כיון ששמע יעקב כן נזדעזע ואמר אוי לי שאירע לי פסולת בבני עד שנתבשר מפי המקום שחזר ראובן בתשובה (שם ואתחנן לא).  מיד פתח בשר ודם את עיניו ורואה את מלאך המות ומזדעזע ונופל על פניו (כלה רבתי ג).  לא הספיקו להגיע לחצי חומה עד שנעץ החזיר בחומה ונזדעזעה החומה וקפץ מ' פרסה מארץ ישראל (ירוש' ברכ' ד א).  שכל העולם נזדעזע בשעה שאמר הקב"ה בסיני לא תשא את שם אלהיך לשוא (שבוע' לט.).  מעשה בר"א ור' יהושע שהיו באין בספינה והיה ר"א ישן ור' יהושע נעור ניזדעזע ר' יהושע ונינער ר"א א"ל מה זה יהושע מפני מה נזדעזעת א"ל מאור גדול ראיתי בים (ב"ב עד:).  בשעת פטירתו של חולה עומד (מלאך המות) מעל מראשותיו וחרבו שלופה בידו וטיפה של מרה תלויה בו כיון שחולה רואה אותו מזדעזע ופותח פיו וזורקה לתוך פיו (ע"ז כ:).  אני רואה בגביע ששנים מכם החריבו כרך גדול של שכם ואחר כך מכרתם אחיכם לערביים מיד נזדעזעו ואמרו לו שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו (מד"ר בראש' צא). כיון שראה יוסף סימנין של יהודה מיד נזדעזע ונבהל אמר אוי לי שמא יהרגוני (שם צג).  כשנתן הקב"ה את התורה צפור לא צווח וכו' הים לא נזדעזע ההריות לא דברו אלא העולם שותק ומחריש (שם שמות כט).  מיד נזדעזע משה מפני המחלוקת (שם במד' יח).  ולא היו מתיראין ומזדעזעין ונפחדין (שם שה"ש, הנה מטתו).  הר שבארץ מואב לא נזדעזע שבו המערות וההר מארץ ישראל נזדעזע שבו הסלעים כמין שדיים ונסמך להר שכנגדו (שם במד' יט).  אמר לו (יצחק לאביו) אבא בחור אני וחוששני שמא יזדעזע גופי מפחדה של סכין ואצערך (שם בראש' נו).  לבש (משה) שק ונתעטף שק נתפלש באפר ועמד בתפלה ובתחנונים לפני הקב"ה עד שנזדעזעו שמים וארץ וסדרי בראשית (שם דבר' יא).  באותה שעה (שבשרו לשרה עקדת יצחק) נזדעזעו מתניה ונתחלחלו כל אבריה (מדר' ויושע א).  צריך שיהא חכם מובהק שנוטל ונותן בראשו והכל רואין ומזדעזעין (תשו' הגא', הרכבי רנט).  ואפילו הרגיש גופה ונזדעזעה אינה חוששת (רמב"ם אסורי ביאה ה יז).  נועץ צפרני רגליו בקרקע ושוהה ואינו מזדעזע (שם ד יא). אם הלך על גבי אבנים שמזדעזעין בשעת הילוך (הוא, טומא' מת י יא). — ואמר הפיטן: רשע הפושט עת הגיע למקום תפילין מצות ברה, צעק צעקה וְנִזְדַּעְזְעָה עולם וארץ התפוררה (קינ' לת"ב, ארז הלבנון).

— פֻע', °זֻעְזַע, — שזעזעו אותו: קם המשיח ונכנס לשם ורואה אותם הדיוקנים (של הרוגי מלכות) ונושא קולו ושואג כארי וכל הגן וכל הצדיקים מזועזעים והעמוד אשר באמצע הגן מזדעזע ועולה ויורד (ביהמ"ד ילינק ג, סדר ג"ע ב).  — ואמר הפיטן: הרימה נס גבורות משמיע ישועות, ופדה בנים פזורים ובנות מזועזעות, כי אתה אל דעות (אמרי נעם, בקשות, אבוא).