זַעְזְעָה

°, ש"נ, מ"ר זַעְזָעוֹת, — כמו זעזוע: וכיון שרואה משה שיהושע ניעור משנתו היה נכנס ונוטל חלוקו ונותנה לו בידו כיון שהיה יהושע מכיר היה מתבייש ונוטל חלוקו ומכסה גופו ולובש בזעזעות נפשו ונופל על רגליו של משה ואומר לו אל תהרגני רבי בחצי ימי מפני השררה שבאה עלי מפני הקב"ה (מד"ר פטיר' משה, ביהמ"ד ילינק א).

חיפוש במילון: