*, ש"נ, — שה"פ מן זָרַב, א) במשמ' נזילה ושטיפה: רבי יהושע בן לוי אמר עיקר זריבתן1 (של דור המבול) לחולטנית היתה (ירוש' סנה' י כט:). — ב) * במשמ' חם האש, ואמר הפיטן: זמנת בו ביום עלום כנף רננים, זְרִיבַת תפתה הכנת משני דינים, חדשים שנים עשר הכוות כל סרבנים (שבת ד אחה"פ, אשיחה).
1 כך בירוש' שם, וכן במד"ר בראש' כה ברוב הספרים, וכן הובאה נוסחה זו בפרוש מעין גנים על תהל'. ובכ"י זרימתם, וכן בקצת דפוס', והחליט דר' תאודור כי זוהי הגרסה האמתית, אך הגרסה בירוש' מכרעת להפך שהגרסה הקדומה היא זריבה בבית ולא במם, אבל הכונה בזריבה היא שטיפה, ולא כמו מ"כ, ור"ל עיקר שטיפתם של דור המבול היתה ברותחים, וזוהי הכונה בהמלה חולטנית, מלשון חלוט, כמו שכבר הרגיש בזה מ"כ, ולמד ריב"ל זאת מסוף הכתוב בחומו נדעכו ממקומם, וכמו שמפורש שם בסוף המאמר מהו בחומו ברותחים, וע"ז אמר רבי יוחנן שם: כל טיפה וטיפה שהיה הקב"ה מוריד עליהם היתה מרתיחה בתוך גיהנם ומורידה עליהם הדא הוא דכתיב בחומו נדעכו ממקומם.