*, חטוטרת, ש"נ, מ"ר חֲטֹטָרוֹת, — כעין גבנון על גבו של הגמל,  Höcker;  bosse;  hump:  עור חזיר הבר ועור חטוטרת של גמל הרכה ועור הראש של עגל הרך  (חול' ט ב).  הכילון והלפתן וכו' ובעלי החטוטרות1  ר' יהודה מכשיר וחכמים פוסלין  (בכור' ז א).  זה השוחה בשעת הילוכו עד שנמצא גבו כגב בעלי חטוטרת  (פרקי רבנו הקדוש ז). —  ובהשאלה, בצורת האותיות:  והחתי"ן יעשם בשני רגלים וחטוטרת רגל ימין כוי"ו ישרה ושל שמאל כזי"ן וקו החטוטרת שעל רגל ימין יהיה עב ושל רגל שמאל יהיה דק  (משנ' חסיד', תק' תפילין א).