*, ש"נ, כמו חֲטִי, חֵטְא: להודיעך מאיזו חטייה קפץ עליהם אותו הרשע מתוך שראה אותן מתעסקין בדרך ארץ ונתאוה לה (מד"ר בראש' יח).  חטאת פימו מחטייה שהוציאו מפיהם אמרו א' לאלף ותרנ"ו שנה הרקיע מתמוטט אלא בואו ונעשה סמוכות וכו' (שם לח).  לא זז (משה) משם עד שפנה חטייה שלהם שנאמר ויפן וירד משה כיון שפנה חטייה שלהם אמר משה הרי היה לישראל מי שבקש עליהם אני מי יבקש עלי וכו' אמר לו הקב"ה אל תצטער וכו' שאת מבושר שמחלתי לך על חטייה שלך (שם שמות מו).  מטרונה אחת שאלה את ר' אליעזר מפני מה חטייה אחת בעגל והם מתו בה שלשה מיתות (שם במד' ט).  אמר משה רבש"ע תכתב חטיה שלי לדורות שלא יהיו ישראל אומרים זייף משה בתורה (שם דבר' ב).  בביאה אחת שנכנס מנשה לבית קדשי הקדשים היתה חטייה לישראל שעשה צלם של ד' פנים והכניסו להיכל (שם).  אדם עושה לו פטרון והוא עושה חטייה והדיין גוזר עליו שישרף היכן הוא והיכן פטרונו (שם).  וכנגדן נכתבה חטייה שלהם בד' מקומות (שם איכ', ידו פרש צר).