* 1, ש"נ, מ"ר חֲטִיבוֹת, — דבר נכבד וחשוב, Wichtige Sache; affaire importante; import. thing: א"ל הקב"ה לישראל אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם שנאמר שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם שנא' ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ (ברכ' ו.). — ופרסום: ומתוך שישראל מוסרין עצמן על דברי תורה ועל קדושת שמו לפיכך עשה להם הקב"ה חטיבה וברכה בעולם שנאמר את ה' האמרת היום וגו' וכשם שישראל עושין חטיבה אחת לפני הקב"ה כך הקב"ה עושה להם חטיבה (תנחומא כי תבא ג). — ואמר המשורר: יצחק זה למד בוַלזון בישיבה, ויהי בחור אוכל ימים, מתמיד הולך תמים, וראש הישיבה עשה לו חֲטִיבָה, והאמירו לבחיר התלמידים (יל"ג נהרא). — °עשה דבר בחטיבה אחת, בבת אחת:  שלא היו יכולין לאמר קדושה בתפילה בחטיבה אחת (ליקוטי פרדס לרש"י, עניני תפלה). שבזמן הזה אנו אומרין קדושה בחטיבה אחת בתוך התפלה (שבלי הלקט, תפלה מד). ואנו קורין הקדושה בחטיבה אחת בתוך התפלה (הלבוש או"ח קלב א).