לנק' חֲכָמָה, מ"ר חֲכָמִים, חֲכָמוֹת.

א. ת"ז, — א) שיש בו דעת להבין דבר, klug, weise; intelligent, sage; wise: ועתה יראה פרעה איש נבון וְחָכָם וישיתהו על ארץ מצרים (בראש' מא לג). רק עם חָכָם ונבון הגוי הגדול הזה (דבר' ד ו). ויונדב איש חָכָם מאד (ש"ב יג ג). נתתי לך לב חָכָם ונבון אשר כמוך לא היה לפניך ואחריך לא יקום כמוך (מ"א ג יב). ברוך יי' היום אשר נתן לדוד בן חָכָם על העם הרב הזה (שם ה כא). וגבר חָכָם שמע לי (איוב לד לד). בן חָכָם ישמח אב (משלי י א). מזרה רשעים מלך חָכָם (שם כ כו). חבלי יולדה יבאו לו הוא בן לא חָכָם כי עת לא יעמד במשבר בנים (הוש' יג יג). טוב ילד מסכן וְחָכָם ממלך זקן וכסיל (קהל' ד יג). חֲכַם לבב ואמיץ כח (איוב ט ד). — ולנק': וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חֲכָמָה ויאמר אליה התאבלי וכו' ובאת אל המלך (ש"ב יד ב-ג). — ומ"ר: הבו לכם אנשים חֲכָמִים ונבנים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם (דבר' ה יג). — ב) חרוץ, יֹדֵעַ במלאכה מן המלאכות, geschickt, kundig; adroit; skilfus: ויקרא משה אל בצלאל ואל אהליאב ואל כל איש חֲכַם לב אשר נתן יי' חכמה בלבו (שמות לו ב). חרש חָכָם יבקש לו להכין פסל (ישע' מ כ). וכל חָכָם בכל מלאכה (דהי"א כב יה). ועתה שלח לי איש חָכָם לעשות בזהב ובכסף ובנחשת (דהי"ב ב ו). וכל אשה חַכְמַת לב בידיה טוו (שמות לה כה). ואתה תדבר אל כל חַכְמֵי לב וכו' ועשו את בגדי אהרן (שם כח ג). — ולדברים לא בע"ח: סנהדרין שיש בה שנים שיודעים לדבר וכולן ראויין לשמוע הרי זו ראויה לסנהדרין ג' הרי זו בינונית ארבעה הרי זו חכמה וביבנה היו בה ארבעה (ירוש' שקל' ה מח ד). ואיני צריך לזכר בו יותר ממה שבא בתורתנו החכמה והטהורה מרוע הענין ההוא (חריזי, מו"נ ג ח).

ב. ש"ז, מ"ר חֲכָמִים, —  א) אדם חכם בכלל, Weiser; un sage; wise man: אל יתהלל חָכָם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו (ירמ' ט כב). אל תהי חָכָם בעיניך (משלי ג ז). תורת חָכָם מקור חיים (שם יג יד). דברי פי חָכָם חן (קהל' י יב). הֶחָכָם עיניו בראשו (שם ב יד). מי כְּהֶחָכָם ומי יודע פשר דבר (שם ח א). הוכח לְחָכָם ויאהבך (משלי ט ח). כי אין זכרון לֶחָכָם עם הכסיל לעולם (קהל' ב יו). כי לא תאבד תורה מכהן ועצה מֵחָכָם ודבר מנביא (ירמ' יח יח). — ואמר בן סירא: חכם לנפשו ישבע תענוג ויאשרוהו כל רואיהו חכם עם ינחל כבוד ושמו עומד לחיי עולם (ב"ס גני' לז כד-כו). ואמרו בגדר החכם: איזהו חכם הלומד מכל אדם (אבות ד ח). ומ"ר: כי השחד יעור עיני חֲכָמִים ויסלף דברי צדיקם (דבר' יו יט). הוי חֲכָמִים בעיניהם ונגד פניהם נבונים (ישע' ה כא). איך תאמרו אל פרעה בן חֲכָמִים אני (שם יט יא). חֲכָמִים המה להרע ולהיטיב לא ידעו (ירמ' ד כב). והאבדתי חֲכָמִים מאדום ותבונה מהר עשו (עובד' א ח). אנשי לצון יפיחו קריה וַחֲכָמִים ישיבו אף (משלי כט ח). ויקרא גם פרעה לַחֲכָמִים ולמכשפים (שמות ז יא). ולא לגבורים המלחמה וגם לא לַחֲכָמִים לחם (קהל' ט יח). כי בכל חַכְמֵי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך (ירמ' י ז). אים אפוא חֲכָמֶיךָ ויגידו נא לך וידעו מה יעץ יי' צבאות על מצרים (ישע' יט יב). חֲכָמַיִךְ צור היו בך המה חבליך (יחזק' כז ח). ואבדה חכמת חֲכָמָיו ובינת נבניו תסתתר (ישע' כט יד). ויאמרו לו חֲכָמָיו וזרש אשתו אם מזרע היהודים מרדכי אשר החלות לנפל לפניו לא תוכל לו (אסת' ו יג). ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חֲכָמֶיהָ ויספר פרעה להם את חלמו (בראש' מא ח). חרב על כשדים נאם יי' ואל ישבי בבל ואל שריה ואל חֲכָמֶיהָ (ירמ' נ לה). זקני גבל וַחֲכָמֶיהָ היו בך מחזיקי בדקך (יחזק' כז ט). — וקצת משלים: אין חכם כבעל הנסיון (מילי דאבות י:). ואמרו דומים החכמים בארץ ככוכבים בשמים (מבחר הפנינ' א). והם דומים בארץ החכמים לכוכבים בשמים מאירים (בתי הנפש והלחש'). משל ישן שוטה אחד יוכל להקשות מה שלא יוכלו אלף חכמים לתרץ (תור' הקנאות, ר"י יעבץ מב). שאלת החכם חצי חכמה (שו"ת חות יאיר קס). הממון אינו עושה חכם לבור (פלא יועץ, ערך ממונה). ויפה אמרו קדמוננו לבות החכמים יש להם עינים (אגר' ריב"ל, בספ' באר יצחק). — ב) בקיא במלאכה מהמלאכות: ויועץ וַחֲכַם חרשים ונבון לחש (ישע' ג ג). ויבאו כל הַחֲכָמִים העשים את כל מלאכת הקדש (שמות לו ד). ועתה שלח לי איש חכם לעשות בזהב ובכסף ובנחשת וכו' וידע לפתח פתוחים עם הַחֲכָמִים אשר עמי (דהי"ב ב ו). איש צורי יודע לעשות בזהב ובכסף וכו' ולחשב כל מחשבת אשר ינתן לו עם חֲכָמֶיךָ וְחַכְמֵי אדני דויד אביך (שם יג). — ג) ביחוד, *הבקיא בתורה ופרוש מצוותיה: החכם שאסר את האשה בנדר על בעלך הרי זה לא ישאנה (יבמ' ב י). חכם שדן את הדין טימא וטיהר אסר והתיר וכו' (תוספתא שם ד ז). כשחכם נכנס אחד עומד ואחד יושב עד שישב במקומו (הור' יג:). ולא בא בפי בשר פגול שלא אכלתי מבהמה שהורה בה חכם (חול' לז:). אמרו חכמים רחק מן הכיעור ומן הדומה לכיעור (תוספתא יבמ' ד ז). מעשה בר' אליעזר ורבי יהושע ורבי עקיבא שעלו לחולת אנטוכיא על עסק מגבת חכמים וכו' (ירוש' הור' ג מח.). ראה רבי דבריו של ר"ש בכסוי הדם ושנאו בלשון חכמים (חול' פה.). בני חכמים ותלמידי חכמים בזמן שרבים צריכים להם מפסיעין על ראשי העם (הור' יג:). שמשש שעות ולמעלה איסור חמץ משל חכמים הוא שאסור (הלכ' פסוק' פסח'). כל המקדיש על דעת חכמים והפקיעו חכמים קדושיו ממנו (שם). — וקבוץ חֲכָמִים, בנגוד לאחד מהחכמים: מאימתי קורין את שמע בערבין משעה שהכהנים נכנסים לאכל בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים עד חצות (ברכ' א א). — *תלמיד חכם, עי' תלמיד. — ד) *בקיא במקצוע ממקצועות המדע: חכמי ישראל אומרים גלגל קבוע ומזלות חוזרין וחכמי אומות העולם אומרים גלגל חוזר ומזלות קבועין (פסח' צד:). חכמי המזלות נחלקו בשאלות לשתי תודות גדולות (ראב"ע, ספר השאלות, כ"י פריז). ועתה אחל לדבר איך יוכל חכם המזלות לדעת מה שיש בלב השואל (שם). חכמי המזלות, חכמי המספר, חכמי החשבון (הוא, ספר המספר). — ובמשמ' °רב העדה: ועמדו ובנו להם ביהכ"נ וביהמ"ד ושכרו להם את החכם ושכרו להם מלמד תינוקות (סדר אליהו רבא יא). ולא שמענו מעולם מי שיפקפק לומר שיהיה חכם הקהל פסול להיות דיין לשום אחד מהקהל שלו (שו"ת מהריב"ל ג צז). הסכמנו בהסכמה גמורה שלא להקים עלינו ולא בקהלנו שום חכם מרביץ תורה לא לשרת בתוך הקהל ולא חוץ לקהל (שו"ת מהרש"ך ב קמג).