חָכְמוֹת

1, ש"נ, — כמו חָכְמָה:  חָכְמוֹת בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה טבחה טִבחה מסכה יינה אף ערכה שלחנה (משלי ט א=ב).  חְָכמוֹת בחוץ תרנה 2 ברחבות תתן קולה (שם א=ב).  — ואמר  בן סירא:  חכמות למדה בניה ותעיד לכל מבינים בה אהבי אהבו חיים ומשחרי יפיקו רצון מיי' (ב"ס גני' ד יא=יב).  ואנשי הגבול יסובבו (בעקב המשיח) מעיר לעיר ולא יחוננו וחכמות סופרים תסרח ויראי חטא ימאסו (סוט' סוף ט).



1  כבר העיר אולסה' (Olsh. § 229 b) על צורת יחיד זו, וכבר ראה גם בהמלה חכמות נשים (משלי יד א) זו הצורה של יחיד בחית קמוצה ולא סמי' רבים בחית פתוחה, והסכימו לזה כל החדשים.  - ועי' במבוא, בחלק הדקדוק.  — 2 מנקד תרֹנה כמו רבים, אבל לפי הפעל תתן נראה כי הכונה כאן תִּרְנֶה, ועי' רנה.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים