ש"נ, מ"ר חָכְמוֹת, — א. מה שעושה את האדם לחָכָם, הדעת, התבונה, הידיעות הרבות בכל ענין, Klugheit, Weisheit; sagesse, Wisdom, א) ידיעה לעשות במלאכה מן המלאכות: ובלב כל חכם לב נתתי חָכְמָה ועשו את כל אשר צויתך את אהל מועד ואת הארן (שמות לא ו-ז). וכל איש חכם לב אשר נתן יי' חָכְמָה ותבונה בהמה לדעת לעשת את כל מלאכת עבדת הקדש (שם לו א). ואמלא אתו רוח אלהים בְּחָכְמָה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה (שם לא ג). — וחכמה בכלל, בהנהגת אנשים, במשפט, בעניני העולם וטבעי הדברים: ויהושע בן נון מלא רוּח חָכְמָה כי סמך משה את ידיו עליו וישמעו אליו בני ישראל (דבר' לד ט). ויתן אלהים חָכְמָה לשלמה ותבונה הרבה מאד (מ"א ה ט). ויגדל המלך שלמה מכל מלכי הארץ לעשר וּלְחָכְמָה (שם י כג). עתה חָכְמָה ומדע תן לי ואצאה לפני העם הזה ואבואה כי מי ישפט את עמך הזה הגדול (דהי"ב א י). ונחה עליו רוח יי' רוח חָכְמָה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יי' (ישע' יא ב). לדעת חָכְמָה ומוסר להבין אמרי בינה (משלי א ב). אשרי אדם מצא חָכְמָה ואדם יפיק תבונה כי טוב סחרה מסחר כסף ומחרוץ תבואתה (שם ג יג). נחל נבע מקור חָכְמָה (שם יח ד). בְּחָכְמָה יבנה בית ובתבונה יתכונן (שם כד ג). בוטח בלבו הוא כסיל והולך בְּחָכְמָה הוא ימלט (שם כח כו). פיה פתחה בְְחָכְמָה ותורת חסד על לשונה (שם לא כו). אמר לַחָכְמָה אחתי את ומדע לבינה תקרא (שם ז ד). וְְהַחָכְמָה מאין תמצא ואיזה מקום בינה (איוב כח יב). ונתתי את לבי לדרוש ולתוּר בְּחָכְמָה על כל אשר נעשה תחת השמים (קהל' א יג). טובה חָכְמָה מגבורה (שם ט יו). טובה חָכְמָה מכלי קרב (שם יח). אל תאמר מה היה שהימים הראשנים היו טובים מאלה כי לא מֵחָכְמָה שאלת על זה (שם ז י). — בסמי': מלא אתם חָכְמַת לב לעשות כל מלאכת חרש וחשב (שמות לה לה). ויראו מפני המלך כי ראו כי חָכְמַת אלהים בקרבו לעשות משפט (מ"א ג כח). ותרב חָכְמַת שלמה מֵחָכְמַת כל בני קדם ומכל חָכְמַת מצרים ׁשם ה יׂ. ואבדה חָכְמַת חכמיו ובינת נבניו תסתתר (ישע' כט יד). חָכְמַת אדם תאיר פניו (קהל' ח א). — ואמר בן סירא: חכמת דל תשא ראשו ובין נדיבים תשיבנו (ב"ס גני' יא א). — ומצוי בספרות התלמודית: שאביו הביאו לחיי העולם הזה ורבו שלמדו חכמה מביאו לחיי העולם הבא (ב"מ יא). בוא בשלום רבי ותלמידי רבי בחכמה ותלמידי שקבלת דברי (ר"ה ב ט). נדרים סייג לפרישות סייג לחכמה שתיקה (אבות ג יג). משמת רבי יוחנן בן זכאי בטל זיו החכמה (סוט' ט טו). תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים שלא יהא אדם קורא ושונה ובועט באביו ובאמו וברבו ובמי שהוא גדול ממנו בחכמה (ברכ' יז.). אם חכמה אין כאן זקנה אין כאן (שם לט). אין הקב"ה נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה (שם נה.). בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו וכו' פלפלת בחכמה הבנת דבר מתוך דבר (שבת לא.). תלמידי חכמים כל זמן שמזקינין חכמה ניתוספת בהם (שם קנב.). י"ב תלמידים היו לו לר' אושעיא ברבי וי"ח ימים גדלתי ביניהן ולמדתי לב כל אחד ואחד וחכמת כל אחד ואחד (ערוב' נג.). (אמרה לו בתו של הקיסר לר"י בן חנניה) אי חכמה מפוארה בכלי מכוער (תענ' ז.). כל אומר דבר חכמה אפילו באומות העולם נקרא חכם (מגי' טז.). אין זקן אלא מי שקנה חכמה (קדוש' לב:). אין מושיבין בסנהדרי אלא בעלי קומה ובעלי חכמה ובעלי מראה ובעלי זקנה (סנה' יז.). הוא שאל בי דבר חכמה ואת אמרת משנתינו (זבח' ל:). מתוך שרגילין (אנשי תקוע) בשמן זית חכמה מצוייה בהן (מנח' פה:). והכהן הגדול מאחיו וכו' בנוי בכח חכמה ובעושר (הור' ט.). מה יעשה אדם ויחכם וכו' יבקשו רחמים ממי שהחכמה שלו (נדה ע:). אין תורה כתורת א"י ואין חכמה כחכמת א"י (מד"ר ויקר' יג). עשרה חלקים של חכמה בעולם תשעה בארץ ישראל ואחד בכל העולם (שם אסת', בשנת שלש). בשלשים ושתים נתיבות פלאות חכמה חקק יה יה יי' צבאות אלהי ישראל אלהים חיים ברא את עולמו וכו' (ספ' יצירה א א). — וקצת מאמרים ומשלים שבספרות שאחרי התלמוד: ויאמר (הפלסוף) הראשון החכמה חיי הנפש ונוח הגוף וכו' אמר השני החכמה תשבץ השכל ומאזני הצדק וכו' אמר השלישי החכמה זוהר הלבבות וערוגת המחשבות וכו' אמר הרביעי החכמה פרי החכמים ותבואת המשכילים וכו' אמר החמישי החכמה היא צורת השכל המנהיג עניניהם המביא לידיעת סודותיה והמופת על תעלומיה (מוסרי הפלסופ' א ז). כל חכמה שלא תכנס עם בעליה למרחץ אינה חכמה (מעשה אפד, הקד'). לא תמצא החכמה במי שצוארו עבה (ר''א בדרשי, חות"כ, נפש). הנפש אור הגוף והחכמה אור הנפש והשמש אור היום והירח אור הלילה (ר"י אבן לטיף, רב פעל' יד). וכבר אמר החכם המבקש חכמה בנערים ובנשים כמבקש שועל בים ודגים ביבשה (שאר' ישראל יח). ואל תתחכם יותר כי היא חכמה שאינה מתקיימת וכל חכמה שאינה מתקיימת אינה חכמה (ספ' חסיד' תתתתשלה). תחלת חכמה לחפץ חכמה (חכמ' של רנה"ו ו יח). — ובכנ': וגדלתי והוספתי מכל שהיה לפני בירושלם אף חָכְמָתִי עמדה לי (קהל' ב ט). כי אמר בכח ידי עשיתי וּבְחָכְמָתִי כי נבנותי (ישע' י יג). בני לְחָכְמָתִי הקשיבה לתבונתי הט אזנך (משלי ה א). אמת היה הדבר אשר שמעתי בארצי על דבריך ועל חָכְמָתֶךָ (מ"א י ו). ועשית כְּחָכְמָתֶךָ ולא תורד שיבתו בשלם שאל (שם ב ו). חָכְמָתֵךְ ודעתך היא שובבתך ותאמרי בלבך אני ואפסי עוד (ישע' מז י). ויבאו מכל העמים לשמע את חכמת שלמה מאת כל מלכי הארץ אשר שמעו את חָכְמָתוֹ (מ"א ה יד). אל יתהלל חכם בּחָכְמָתוֹ ואל יתהלל הגבור בגבורתו (ירמ' ט כב). ומצא בה איש מסכן חכם ומלט הוא את העיר בּחָכְמָתוֹ (קהל' ט יה). כל המתיהר אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו (פסח' סו:). ברוך שבחר בזרעו של אברהם ונתן להם מחכמתו בכל מקום שהן הולכים נעשין שרים לאדוניהם (סנה' קד:). ותבוא האשה אל כל העם בְּחָכְמָתָהּ ויכרתו את ראש שבע בן בכרי (ש"ב כ כב). אין חכמתה של אשה אלא בפילכה (ירוש' סוט' יט.). ושמרתם ועשיתם כי הוא חָכְמַתְכֶם ובינתכם לעיני העמים (דבר' ד ו). אין עוד חכמה בתימן אבדה עצה מבנים נסרחה חָכְמָתָם ׁירמ' מט ז). יחוגו וינועו כשכיר וכל חָכְמָתָם תתבלע (תהל' קז כז). כיון שאבדה עצה מבנים נסרחה חכמתן של עכו"ם (חגי' ה:). — ומ"ר חָכְמות; פי ידבר חָכְמוֹת והגות לבי תבונות (תהל' מט ד). ראמות לאויל חָכְמָוֹת בשער לא יפתח פיהו (משלי כד ז). *חכמת יונית, כלל הספרות היונית: ארור אדם שיגדל חזירים וארור אדם שילמד לבנו חכמת יוונית (סוט' מט:). אלף ילדים היו בבית אבא חמש מאות למדו תורה וחמש מאות למדו חכמת יוונית ולא נשתייר מהן אלא אני כאן ובן אחי אבא בעסיא (שם). — ב) בפרט, ידיעות האדם אדות ענין מהענינים של הטבע ומהנעשה בה, וכדומה, שהגיע האדם אליהן על ידי חקירות ונסיונות, Wissenschfat; science, כל אלו הן החכמות הראשונות ואולם מלאכת הגיון הנה אינה אצלם מכלל החכמות אבל היא כלי לחכמה (מלות הגיון יד). הוי יודע כי גדר החכמה הוא מדע יושר הנמצאות לעמוד על סוף מחקרם (ר"ד הבבלי, פי' יציר' לר"י ברצלוני 65). וכן שאר כל החכמות ומשם אמר כי החכמה למדע ולמעשה (שם). — והחכמות המתחלפות: וכתב נמי אחד מבעלי המחקר ענין החכמה האלהית אשר קורין לה חכמי הגוים חכמת החכמות ופירוש חכמת האלהית הוא כמו שהקדמנו לעיל היא החכמה בהכרת אלהינו ייחודו ותורתו ומצותיו (פי' יציר' לר"י ברצלוני 66). ויקראו גם כן את החכמה האלהית מה שאחר הטבע (מלות הגיון יד). ונשא עין אל אם החכמות רבת האוצרות ותקרא חכמת האלהות בין האומות (משה ריאטי, מקדש מעט ג). אמרתי אחכמה בחכמת האלהות הנשאה והרמה גם כי רחוקה ממני כמה וכמה (אילם ליש"ר מקנדיה, כתב זרח ג). — °חָכְמַת החשבון: למוד חכמת החשבון ראוי לאנשי העושר וחכמת הנגינה למשרתי המלכים וחכמת הרפואה לרודף הכבוד וחכמת הטבע לחכמי הרפואה (ידע' בדרשי, פרדס ז). חכמת המספר, חכמת החשבון (המספר לראב"ע 117). ותראה מזה משל בחכמת המדה והמשקל (ר"ד הבבלי, פי' יציר' לר"י ברצלוני 65). חכמת המוסר והשכל המאמצת דעות בני אדם והמנהגת להם דרך הבינה (שם). -- °חָכְמַת הכוכבים: לא תרחיק היות בחכמת הכוכבים חכם אמתי (ידע' בדרשי, פרדס ז). ודע כי שרש חכמת הכוכבים אחר ידיעת שלשה דברים והם הכוכבים והגלגלים והמזלות (המבקש לרש"ט פלקיירא). ואולם אשר הם יותר קרובים אל החמר כמו חכמת המבטים וחכמת הניגון לפי שחכמת המבטים יעוין בקוים ביותר ממה שיעיין בו המהנדס אבל המהנדס יעיין בהם במה שהם קוים לבד ובעל חכמת המבט יעיין בהם במה שהם קוים נצוציים (מלאכ' הגיון, מופת). כמו שחכמת ההנדסה וחכמת המבטים ודומיהן יקראו חכמות עם צרוף ההבדל (ר"י אברבנאל, נחל' אבות ג). חכמת המדות (המספר לראב"ע 117). בהנהיגו עצמו כפי השכל והמעלה במדותיו ופעולותיו שהיא חכמת המדות (ר"י אברבנאל, מ"א ג). ואולם החכמה המדינית תחלק לארבעה חלקים הראשון הוא הנהגת האדם נפשו והשני הנהגת הבית והשלישי הנהגת המדינה והרביעי הנהגת האומה הגדולה או האמות (מלות הגיון יד). בהיותנו בימי הנעורים עם קצת החברים מתעלסים בספורי המאמרים כוללים במדות ומשבחים חכמת המוסר פצר כי אחד מרעי ומאוהבי לחבר לו מאמר קצר בעניני המדות (ידע' בדרשי, פרדס א). חכמת המזלות, המדות, הנפש, המולדות, התולדות (ראב'ע, יסוד מורא א). חכמת המבטא, חכמת הערכים (שם ב). חכמת הנגינות, חכמת המזלות (הוא, המספר 117). חכמת המזלות אסטרולגיה (אגר' בת מחלת, משפטי המזל'). — °חָכְמַת הנפש: ואשר למד חכמת הנפש יוכל להבין אלה הדברים (ראב"ע יסוד מורא יג). והביא ההכרח לזכור דבר מה מחכמת הנפש דרך כלל ומחכמת הנפש האנושית בפרט ומה שיושפע עליה להבדיל בין הנפש והשכל (אמונה רמה א א). גם נכללו בו הכשפים והורדת הרוחניות והוא מה שיקראו חכמת העפר (קול יהודה, כוזרי ב סד). להבין ענין חכמת הפרצוף ומה ענינה וכיוצא בה (מהרח"ו, הקד' ע"ח). התגגשו ובואו אתם החוקרים בחכמת הפרצוף ואמרו היש ממש בחכמתכם (מא"ג, דביר א, ליל שמורים ב). אולם חומר בחלול השם שהמחללו בסתר נפרעין ממנו בגלוי שכן רישומו ניכר לזכי הראות ולבעלי חכמת השרטוט (רמ"ע מפאנו, אמר' טהור', חקו"ד א כב). --חכמת הצריפה, Alchimie: גם להסעיף חכמת הצריפה, לדעת איך יצא מלא כסף כסף, וזהב בתכונה יפה, בכלים משתנים להאסף (מ' ריאטי, מקדש מעט נ). — °חָכְמַת השמוש: וכל מגמתנו וכונתנו בזכרנו מענין החכמה רק חכמת השמוש והיצירות (תעוד' בישראל, הקד'). — °חכמת השעות: והיו (התרפים) מדברים בדרך חכמת השעות והוא שכתוב כי התרפים דברו און (רבנו בחיי, ויצא). — חָכְמַת השעור: חכמת המנין מציאותה מורגשת אלא שנמתחת והולכת עד לאין תכלית וכן חכמת השיעור הנקראת בלשון ערבי הנדסה (ר"י אבן לטיף, רב פעלים כא). — °חָכְמַת התחבולות, עי' תחבולה. — ג) בלשון המקובלים, אחת הספירות: הב' (הספירה השניה) רוח אלהים חיים חכמה ומתחלק לל"ב נתיבות אורה (ספ' אצילות וגנזי הקבלה, ילינק). ועתה אתחיל לפרש אלו עשר ספירות האמורות בספר היצירה וכו' כתר חכמה בינה וכו' (כתר ש"ט לר"א דקולניה תלמיד הרוקח, 36). כי תחלה יצאה בחינת מלכותו ותקרא בשם נוקבא ואחריה יצאו מספירותיו אחדות מיסוד ועד החסד ויקראו כלם כאחד זעיר אחריה יצאה בינה ותקרא אימא ואחריה יצא חכמה ויקרא אבא ואחריו יצא הכתר ויקרא ארוך וכו' (משנ' חסיד', אורות הטעמים ב). כי הספירה הזאת הנקראת חכמה היא סוד יוד של שם המיוחד (שערי אורה לר"מ גיקטיליה פב). כי רוחניות השמות הם ממש הספירות והי' שמות הנזכר הם אהיה לכתר יה לחכמה וכו' (עסיס רמונ' א י). זהו שאמר הכתוב עוטה אור כשלמה השלמה ר"ל הזמנת המכשת החכמה סובבת את הכל (הריקנטי, בראש').
אוֹר החכמה, וכו'. — * בּוּר, °בּוּרוּת, ההפך. — בינה. — בער, בערות, ההפך. — גאון, °גאונות. — דעת. — הגיון. — °השכלה, °משכיל. — הַשְׁעָרָה. — °חִדּוּד, מחֻדּד. — °חוקר, °חקירה, °חקרן °מחקר. — חָכָם, חָכְמָה. — *חריף, °חריפות. — חשב, מחשבה. — °יופיאל שר החכמה. — כסיל, פתי, וכו', עי' אויל. — כשרון. — ישוב הדעת, מיושב. — למד, לִמּוּד, °לְמִידָה, °לַמְדָּן, °למדנות. — מוח, מוח עקום. — מְזִמָּה. — °מִקְצוֹעַ, בעל מקצוע. — *עיון, מְעַיֵּן. — עָרֹם, עָרְמָה, *ערמימות. — רעיון. — שכל, כח השכל. — שקד, °שקדן. — תבונה. — *תפס, תופס, תפיסה.